יפה גרינברג 1926-2013

לזיכרון עולם

באהבה לאמי היקרה והאהובה מכל,

בתם של חנה ואלימלך פיינזילבר, ילידת שדלץ

נפטרה בתאריך 18.2.13, הובאה למנוחות בזיכרון יעקב.

את ספרו של אביה, אלימלך  פיינזילבר, על חורבות שדלץ, ניתן לראות בקישור הזה.

כתבה הגב' ענת דויטש, בתה של יפה גרינברג

אמא  יקרה,

כל כך קיווינו והאמנו שגם הפעם תילחמי ותנצחי כמו בפעמים  הקודמות, ואכן את נלחמת  עד הרגע האחרון כמו גיבורה אמיתית, אך הקרב הזה האחרון היה קשה מדי וליבך נדם.

עכשיו את כבר לא סובלת וסוף סוף את יכולה לנוח בשלווה וברוגע. עכשיו אנחנו אלה שסובלים כי הפרדה קשה מאד וכואבת.

עשית את זה מהר מדי ועוד לא היינו מוכנים. כברת דרך ארוכה עברת ב-87 שנות חייך.

 הכל התחיל בעיר שדלץ שבפולין, שם נולדת כשיינדלה לבית פיינזילבר. גדלת תחת חינוך וערכים לאהבת הציונות וכבר מגיל צעיר למדת עברית בגן ובבי"ס תרבות. 

ילדותך בשדלץ טרם זמנה נקטעה, כי פרצה מלחמת העולם השנייה, בת 13 היית – ממש נערה צעירה, אז ברחתם לרוסיה עם עוד אלפי יהודים,  כשהבית בשדלץ הופצץ ע"י הגרמנים. שם בתנאי מחיה קשים של רעב ומחסור, שרדתם שנים על פת לחם בכפור. את אמך איבדת בגיל צעיר כי חלתה, ונאלצת להמשיך הלאה ללא תמיכתה. למרות עבודת חקלאות מפרכת בקולחוז, סיימת שם בי"ס תיכון ושרדת בגבורה ובעוז.

לאחר מכן, כמו הרבה ניצולי שואה ופליטים, הגעת לגרמניה למחנות העקורים. שם, עם המון מוטיבציה והתלהבות, חינכת נוער יהודי לערכי הציונות. בתנועת הנוער הציוני הדרכת ילדים, סיפרת על ארץ ישראל, ולימדת שירים עבריים. ביצעת את תפקידך באהבה ובמסירות והגשמת את ייעודך עם הרבה רוח התנדבות.

שם גם התחיל הרומן עם אהוב ליבך החתיך, שהסתיים בחתונה מפוארת בתל אביב. ביחד התחלתם לבנות חיים חדשים בארץ ישראל. זה לא היה קל, כי התחלתם בחוסר כל, אך עם הרבה כוח רצון נחישות והתמדה בניתם בזיכרון יעקב בית מפואר וזכיתם לנכדים מדהימים- 6 במספר.

אמא, את היית רעיה חמה ומסורה, חיית עם אבא 59 שנים בזוגיות נפלאה, במיוחד שהייתם ביחד 24 שעות ביממה, וגם עזרת לו לא מעט במרפאה. את היית לנו אמא מדהימה חמה ודואגת והנכדים, שהיו כל כך יקרים לליבך, העניקו לך אושר רב ומילאו את עולמך. את היית יידישע-מאמע במלוא מובן המילה, שואלת, מקשיבה, מתעניינת, ורוצה לדעת כל פרט מתוך דאגה.

השנים האחרונות לא היו קלות עבורך, אמא. עברת מהבית בזיכרון שכל כך אהבת לחדר בבית אבות עם מטפלת צמודה. התמודדת בגבורה עם בעיות בריאות קשות שהחמירו בהדרגה. היינו מלאי הערכה והתפעלות מכוח הרצון שלך והאופן בו התמודדת עם בעיות הבריאות הרבות והבדידות בבית האבות.

את היית אישה חזקה ונבונה, מעורה היטב בכל המתרחש בסביבה. עד יומך האחרון הקפדת להיראות במיטבך,  תמיד מטופחת ולבושה בקפידה. לנצח נזכור אותך כפי שהיית, אישה נעימה ולבבית מלאת חום ואהבה,  חכמה וצלולה עד יומך האחרון.

תדעי שכולנו אוהבים אותך מאד מאד, ואת בליבנו כל הזמן. נזכור אותך תמיד באהבה רבה, בכל יום ובכל שעה.

בשם הילדים, הנכדים וכל אוהבייך

יהי זכרה ברוך!