תולדות הארגון

עד תחילת שנות השלושים של המאה ה-20 (תקופת העלייה החמישית של התנועה הציונית) לא נעשו שום ניסיונות לארגן את ציבור יוצאי שדלץ בארץ-ישראל.

עם החמרת המצב הכלכלי של היהודים באירופה המזרחית, עקב משבר כלכלי חריף בכל העולם באותם ימים, נעשו  מאמצים לעזור ליהודי שדלץ שעלו ארצה. לשם זה נעשה רישום הניצולים היושבים בארץ, וב-2 במרץ 1933 הוקם "ארגון יוצאי שדלץ בארץ-ישראל".

משימותיו הראשונות של הארגון היו עמידה בקשר עם מוסדות ציוניים בעירנו, פתיחת מועדון חברים למפגש של עולים חדשים עם ותיקים, יצירת קשר עם כל התפוצות של יהדות שדלץ מעבר לים, ורישום מספרם ומקום הימצאם של עולים ותיקים משדלץ בארץ-ישראל. באשר לברית-המועצות הצליח ועד הארגון לארגן משלוח של חבילות לגולים שדלצאים, הפזורים בכל רחבי המדינה, ולאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התקבלו מכתבי זעקה מאחינו שם, שביקשו עזרה דחופה להצלתם ממוות.

באפריל 1944 הוחלט להקים מחדש ארגון ושמו "ארגון יוצאי שדלץ". בראשו הועמד פעיל ציוני ותיק, פישל דרומי (פופובסקי). בט' באלול תש"ד התקיימה אסיפת- זיכרון ראשונה באולם "אוהל שם" בתל-אביב, ובה השתתפו מאות רבות של בני עירנו. נוסדה קופת גמילות-חסדים, שהתקיימה מתרומות של בני שדלץ בארץ-ישראל, בארצות-הברית, בצרפת ובארגנטינה. קופה זו העניקה הלוואות לנזקקים מיוצאי עירנו למטרות שיכון, פרנסה ובריאות.

נעשו צעדים ראשונים להשתית את הארגון על בסיס בינלאומי, וכן הוא מילא תפקיד חשוב בייסוד משרד לחיפוש קרובים. הוקמו קשרים עם שארית-הפליטה בשדלץ, נשלחו לשם מצות ויין לחג הפסח, נשלח כסף לתיקון חומת בית-הקברות היהודי, שנהרס בתקופת השואה.

בשנות ה-50 התרכז הארגון, בהוצאה לאור של ספר ה"יזכור" לזכר קהילת שדלץ שהושמדה. בעזרתם של יהודי ארגנטינה, שם היה מרכז בינלאומי להוצאה לאור, ראה הספר אור בשנת 1956, ובמהרה הופיע על מדפי ספריות ציבוריות ואקדמיות ועל מדפים רבים בבתים יהודיים בכל רחבי העולם.

בעזרת תרומות מיוחדות מחו"ל, ובעזרת ההסתדרות הכללית, נבנה בפרברי העיר עכו בית תרבות גדול על שם קהילת שדלץ והוקם בית-מדרש על שם קדושי שדלץ בבני ברק.

בשיתוף הקרן הקיימת לישראל גובשה תוכנית להקמת מצבת-זיכרון לקדושי שדלץ ביערות קק"ל אשר בהרי ירושלים, ובמקביל הוקמה מצבת-זיכרון גם במרתף השואה אשר בבירה.

בשנת 1970 הלך לעולמו יושב-הראש הראשון של ארגוננו, פישל דרומי (פופובסקי), והוא שבע פעילות ציבורית. את מקומות תפס סגנו, דוד בן-יוסף (פסובסקי), איש ציבור ועיתונאי.

הועד בהנהלתו החליט להקים מצבת-זיכרון מרכזית בבית-הקברות האזורי בחולון, ותרומות החלו לזרום מכל קצות העולם.

לעזרתו של היו"ר בן-יוסף התייצב חבר הועד שמואל לוין. הוא ריכז את רשימת התורמים וכן עסק בהכנת תרשימים גראפיים, אשר היוו הצעה ארכיטקטונית למבצעי התוכנית – החברה לבניית מצבות "קסטל". הרב ידידיה פרנקל פעל להבאת אפר הקדושים מפולין, אשר נקבר מתחת למצבה. בהמשך השנים ביקרו רבים באתר, ונעשים מאמצים לשמור על שלמותו ועל תקינותו.

קופת גמילות-החסדים התרחבה, והקצתה סכומים נכבדים לקרן מלגות מיוחדות שליד התאחדות עולי פולין בישראל. מדי שנה בשנה חולקו מלגות לתלמידים ולסטודנטים – לא רק שדלצאים – שכתבו עבודות אקדמיות במסגרת חקר השואה, ובמיוחד שואת יהדות שדלץ. ועד הארגון גם קשר קשרים עם הנהלת בית-ספר היסודי "נורדאו" בתל אביב, ופרס את חסותו על פעילותו של בית-ספר בכל הנוגע לפעולות הנצחה.

שנים רבות הקדיש דוד בן-יוסף לארגון. בשנת 1988 גברה עליו מחלתו הממושכת והוא הלך לעולמו.

בתחילת 1985 נבחר לתפקיד היו"ר אליעזר בר-חיים (ברנהולץ), איש ציבור ידוע. במשך תקופה קצרה הוא הצליח לארגן מחדש את הועד ולהוסיף על פעילותו. ביוזמתו הורחבה הפעילות החברתית, ומפגשים של יוצאי עירנו נערכו בתדירות גבוהה יותר. מלבד אזכרות שנתיות, נערכו מסיבות חנוכה ומסיבות יום-העצמאות. כל שנה יצאה לאור מהדורה מהודרת של הבולטין השנתי. הועד יצר קשר חברתי הדוק עם שני סופרים יהודיים יוצאי עירנו – קרויץ ובן-עוזי (ליברנט), ועזר להם להוציא לאור שני ספרים היסטוריים-ביוגרפיים בעלי ערך רב. למרבה הצער, נקטעה פעילותו של אליעזר בר-חיים בעודה בעיצומה והוא נאסף אל אבותיו, משאיר אותנו ללא מוביל בעבודתנו.

בסוף שנת 1989 הוטל התפקיד על שמואל לוין, נציג הדור השני. כבעל ניסיון בפעילות הועד הוא נכנס לעבודה בלא קושי והמשיך במסורת הארוכה. הוא יזם פרסום אלבום תמונות, שכותרתו "שדלץ – לפני, בזמן ואחרי" ומטרתו לתת לדורות הבאים, אשר אינם שולטים באידיש, אפשרות להתחבר לעיר שדלץ באמצעות מראה עיניים. באותו זמן נוצר קשר עם חוגים פולניים-אינטלקטואליים בשדלץ, ונבדקו כמה תכניות לפעילות משותפת ובהן טיולים, ביקורים הדדיים וכתיבת מאמרים, אך כל התוכניות נגוזו.

עם פרישתו של שמואל לוין מתפקידו, בשל בריאותו הלקויה, נבחר לכהונת היו"ר הרצל קווה.

שמואל לוין נפטר במהלך ההפקה של הספר "אבות מספרים שדלץ".

מר קווה פעל רבות לשילוב בני הדור השני בפעילות הארגון. במרוצת שנות פעילותו חוזק קשר הגומלין עם בית-הספר הממלכתי "גיבורי ישראל". במסגרת זו נערכו, בשנים האחרונות, טקסי הזיכרון בבית-הספר. כמו-כן הוקמה במקום פינת הנצחה ליהודי העיר.

בשנת 2000 התקיים סיור של יוצאי העיר בפולין ובמסגרתו חודש הקשר עם הנהלת העיר וראשה. נערכו סיורים ל"בית לוחמי הגטאות" ול"יד ושם".

בשנת 2006 התקיים בפולין מסע משותף ליוצאי זמושץ ושדלץ, ובעקבותיו יזמו כמה ממשתתפי המסע את הקמתו המחודשת של "ארגון יוצאי שדלץ", בראשותה של הגב' בלה פרוז'נסקי. הועד המחודש הורכב מהחברים: פרופ' יוסף אפלבוים (יליד שדלץ, גזבר הארגון), עו"ד נויה דקר (לבית טוכמינץ, אביה יליד שדלץ, גזברית הארגון), הגב' תמי מאיר (לבית טבקמן, אביה יליד שדלץ), הגב' בתיה גונן (דור שני לילידי שדלץ), יהודה בן נחום (לבית פיינהולץ), יואב שחם (לבית שטיינברג, דור שני לילידי שדלץ) ואורלי שטטינר-קרמש (לבית קרמרז', דור שלישי לילידי שדלץ, עורכת ומנהלת אתר האינטרנט של הארגון).

במהלך השנים מאז הוקם הארגון מחדש התווספו לו מאות רבות של חברים בני הדור השני והשלישי (ואף הרביעי), מתקיימים מפגשים לפחות אחת לשנה (אזכרה שנתית ואירועים נוספים), מתארגנות קבוצות למסעות שורשים לפולין בדגש על שדלץ וסביבתה, ועוד.

מתבסס על תכנים מתוך "אבות מספרים שדלץ"