אליעזר בר-חיים (ברנהולץ) 1989-1913

יליד שדלץ. בגיל צעיר החל בפעילות בתנועת "השומר הצעיר" וכבר אז התגלה בו כושר מנהיגות. הוא היה ראש קבוצה וראש גדוד, ולאחר מכן יצא להכשרה לקראת עלייה לארץ. בשנת 1937 עלה ארצה בעלייה בלתי-לגאלית והתיישב באחד הקיבוצים הוותיקים, אבל שאיפתו הייתה לעלות על קרקע חדשה ולהקים קיבוץ יש מאין.

ב-1939 עבר עם חברתו חוה, שהגיעה מפולין, להתגורר בחיפה. ב-1941 החל לעבוד ביציקת אמבטיות במפעל "וולקן", שם פעל רבות להגנה על זכויות העובדים בכל העיר והסביבה, נבחר לוועד וכעבור זמן – גם למועצת הפועלים. בד בבד היה פעיל ב"הגנה" והדריך צלפים (מקצוע שלמד בזמן שירותו בצבא הפולני), ובלילות לקח חלק בהבאת העלייה הבלתי-לגאלית לחופי הארץ. בשנת 1971 נקרא לעמוד בראש איגוד פועלי המזון הארצי שעל יד הועד הפועל של ההסתדרות. הוא עבר לתל-אביב והרחיב את פעילותו גם בהנהלת "מבטחים" וגם כשופט בבית הדין לעבודה. בכל שנות פעילותו לא שכח בר-חיים את "עמך", הושיט יד לכל הפונים אליו והשאיר זמן גם למשפחתו. אחרי פרישתו לגמלאות המשיך בפעילות, והתמסר במיוחד לתפקידו כמנהל בית התנ"ך, שאותו הפך עם הזמן למוקד משיכה של ממש לכל שוחרי התרבות.

עם השנים הידרדר מצב בריאותו, ואף שהיה מאושפז מספר פעמים חזר תמיד לפעילות רגילה. בשנת 1989 הלך מאתנו איש רב פעלים זה, שהיה "הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו" (תהילים ט"ו, 2).