העוגות של אש – דוד גיורא

מתי מעט לאנשים, ובעיקר נשים נזקקו לשרותיו של אש. מה פירוש לשירותיו?

היום מקובל שאשה יכולה לקנות עוגה מוכנה לפי בחירתה וטעמה.

במגדנייה של אש, ששכנה בפינת הרחוב פילסקיגו וקילינסקיגו, מול המגדל של השעון העירוני, יכולת להשיג פרוסות עוגות ששום באלבוסטע ראויה לשמה לא הייתה מסוגלת להכין. מה גם שעוגותיה של אש היו על טהרת הכשרות, בניגוד לעוגותיו של מיועדנו פלדובסקי.

מי אם כן הזדקק לשירותיו של אש? אנשים בעלי יכולת, עוברי בטל שהפרוטה הייתה מצויה בכיסם או מי שחפץ לשתות כוס תה עם עוגה ולנהל שיחת חולין עם מכרים וידידים.

אני כן קניתי מספר פעמים אצל אש עוגות. אם כבר זכיתי לקנות עוגה , אז זה היה חצי, חצי. בעיקר התחלקתי עם חברי משה קוזשניצקי.

ובכן, איזה עוגה אפשר כבר לקנות במספר הגרושים שעמדו לרשותנו? היו עוגות יקרות מאוד עם קרמים למינהם שריח ניחוח נדף מהן, ועד לעוגות הפשוטות ביותר שכונו משום מה בפולנית "כלייבנה צ'סטה",דהיינו עוגה שנאפתה מפירורי לחם.

איפה הייתה העוגה ואיפה היה הלחם. אצלנו ,זו הייתה צפיחית מדבש. טעם גן עדן. מה הכניס אותו אש לתוך עוגותיו שכל כך מצא חן בעיני, לא אדע, כל פירור היה נבלע  בתוכנו כלא היה.

                                 ++++++  

את אש השמן הכרתי היטב, כי פגשתיו בשיעורי ה- הג"א אצל מכבי האש שבעירנו, ועל זה אכתוב בנפרד.

כשהיינו כבר בבריסק, הופיע גם אש ולא רק פעם אחת, אלא מספר פעמים. בהזדמנות האחרונה הוא הראה לנו בגאווה את סרט השרוול עם מגן הדוד שהיהודים בשדלץ כבר נאלצו לענוד על ידיהם. הייתה זו כבר ההתחלה של הסוף הידוע לשמצה. אש כרגיל התלוצץ נגד הגרמנים וטען ששום דבר רע לא יקרה ליהודים. דבריו כמעט ושכנעו את הורינו לשוב לשדלץ.

                              +++++++     

ניצולי שואה שהכירו את אש היטב, סיפרו בתום המלחמה על סופו הטראגי של מיודעינו אש. באחד הימים, כפי שסופר, הוא נקלע למצב שממנו כבר לא יצא חי.

המעשה שהיה כך היה. הגרמנים אספו יהודים ופולנים בכדי שיתעללו אלה באלה. אחד הגרמנים הושיט לאש גרזן וציווה על אש לערוף את ראשו של פולני. סתם ככה. אש הזדעזע ונרתע מלעשות זאת. אז פנה הגרמני לאותו פולני שהיה מיועד להיות הנערף והושיט לו את הגרזן. הפולני לא חשב פעמיים ובמכת גרזן ערף את ראשו של אש ללא ניד עפעף.

כך מצא את מותו האיש שראה את תקופת הגרמנים כתקופה חולפת. הוא תמיד הזכיר את ימי מלחמת העולם הראשונה כשהיה מחסור במצרכים לעוגותיו. טענתו הייתה כשתסתיים המלחמה שוב ינהרו אליו אותם הקונים והכל ישוב על מקומו בשלום. חשב, אך לא ראה את מה שעומד להתרחש. דמו של אש כיסה את אבני הרחוב וראשו היה מוטל כשהגרמנים וגם הפולנים מחייכים איש לרעהו.

יהי זכרו ברוך .