עסקנות בין שתי מלחמות עולם

בשנות ה-30 התחזקה בקרב האיגודים המקצועיים השפעת ה"בונד" על חשבון המפלגה הקומוניסטית. בתקופה זו נתרבו במיוחד אצל פועלי המחט המאבקים הפנימיים בין תומכי ה"בונד" לבין תומכי "פועלי ציון שמאל". לאחר מותו של המנהיג סלושני, ניסו פעילי ה"בונד" להשתלט על הארגון. המחלוקת הסתיימה בפילוג – איגוד אחד של פועלים ושוליות, שמנה 400 חברים, היה נתון להשפעת "פועלי ציון", ואחר של בעלי-המלאכה, שמנה כ-100 חברים והושפע מה"בונד". לא פעם פרצה מחלוקת גם בין אנשי ה"בונד" לבין חברי ה- P.P.S, ובשנת 1927 סירבו הפועלים הפולניים לצעוד בהפגנת ה-1 במאי יחד עם חברי ה"בונד", בטענה שהדבר עלול להזיק להם בבחירות הקרובות למועצת העיר.

בראשית שנות ה-20 הייתה גם ל"פולקיסטים" השפעה רבה בשדלץ. בשנת 1922, ערב הבחירות לסיים, יצא רב הקהילה – רבי חיים יהודה גינזבורג, בהתקפה חריפה על מנהיג ה"פולקיסטים" – נח פרילוצקי, שתומכיו הפיצו בעיר כרוז בו נאמר שהרב תומך במפלגתם. הרב גינזבורג קרא ליהודים לתמוך בגוש המיעוט של יצחק גרינבוים, ואכן 7,852 מיהודי שדלץ נתנו את קולם לגוש הזה, ורק 763 הצביעו בעבור ה"בונד". עוד 405 הצביעו עבור ה"פולקיסטים". בבחירות 1927 למועצת העיר זכו היהודים ב-10 מנדטים. שישה מהם לרשימת "הציונים הכלליים", שניים ל"בונד" ושניים ל"פועלי ציון שמאל". במהלך הבחירות של 1928, לסיים פרצה קטטה בין תומכי ה"בונד" לבין תומכי המפלגות הציונות. המשטרה הפולנית התערבה ואסרה שלושה מחברי ה"בונד".

הפעילות הציונית התחדשה בשדלץ בתחילת שנות ה-20. ב-1920 ובשנה שלאחריה נערכו בעיר שני כינוסים אזוריים של ההסתדרות הציונית הכללית ושל "צעירי ציון".

הרשימה

הקונגרס

 

י"ד (1925)

י"ז (1931)

כ"א (1939)

על המשמר

עת לבנות

המזרחי

רוויזיוניסטים

התאחדות

פועלי ציון – ציונים סוציאליסטים

גוש א"י העובדת

פועלי ציון שמאל

153

17

255

81

99

609

17

207

58

159

116

2

166

4

376

108

תוצאות הבחירות בשדלץ לקונגרסים הציוניים

 

גם "המזרחי" התארגנה מחד והקימה סניף של "צעירי המזרחי" בשנת 1923 נערץ בשדלץ מפעל גיוס ה"שקל" הציוני, במסגרת זו נאספו 153 מיליון מרק, שהקנו ל-995 יהודים זכות הצבעה לקונגרס הציוני שנערך באותה שנה. בתחילת שנות ה-30 הקימו ציוני העיר "אקדמיה על שם הרצל". אקדמיה זו שימשה להם במה רעיונית ונערכו בה פגישות והרצאות בהשתתפות ראשי התנועה הציונית בפולין.

תנועת "החלוץ" החלה לפעול בשדלץ בשנת 1918. חברי התנועה, שנסיונותיהם להשיג עבודה אצל חקלאים יהודיים בסביבה לא עלו יפה, החליטו לרכוש חווה חקלאית באזור. בשנת 1919 תרמו האחים בונם וברל ויימן חלקת אדמה שהייתה בבעלותם, ועליה הוקמה חווה הכשרה של "החלוץ". בשנת 1923 מנתה התנועה בשדלץ 35 חברים, ועוד 115 היו חברים ב"החלוץ הצעיר" .

כ-30 מהם עלו בשנים אלה לארץ-ישראל. בשדלץ פעלו גם "החלוץ המזרחי" וקבוצה קטנה של "החלוץ המרכזי". העיר שימשה גם מרכז אזורי של "השומר הצעיר", ובשנת 1930 נערכו בה חמישה מפעלי קיץ אזוריים של התנועה, בהשתתפות מאות ילדים ובני נוער. עוד פעלו בעיר סניף של תנועת בית"ר וארגוני נוער נוספים המקורבים לתנועה הרוויזיוניסטית.

חיי הקהילה, שהתערערו בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, התייצבו והתארגנו לקראת אמצע שנות ה-20. בשנת 1923 עמדו הכנסות הקהילה על כ-70 מיליון מרקים והוצאותיה הגיעו ל-61 מיליון מרקים. סעיף מרכזי בהוצאות היה החזקת בית היתומים ובית הזקנים, שהוקמו עוד לפני המלחמה.

בשנת 1926 נערכו בחירות לוועד הקהילה. 20 המנדטים בין "אגודת ישראל" (10 נציגים), הרשימה הציונית (4), רשימת בעלי-המלאכה (4), ה"פולקיסטים" (1) ו"המזרחי" (1). כל אחד משני המועמדים לתפקיד היושב-ראש, העיתונאי והעסקן הציוני יצחק נחום וויינטרויב, ויעקב שצ'רנסקי מ"אגודת ישראל", זכה בתמיכתם של עברה מחברי הועד. לפיכך נערכה הגרלה ונבחר מועמד "אגודת ישראל".

אחד המפעלים החשובים של ועד הקהילה החדש היה הרחבת בית היתומים "עזרת יתומים". 54 אלף זלוטי נאספו למטרה זו, וב-1927 נחנך הבניין החדש ובו מקום ל-70 ילדים. בתחילה נהנה המוסד מתמיכת העירייה, אך לאחר שנים ספורות נקלע לקשיים. בשנות ה-30, העירייה הקטינה את הקצבותיה, והמוסד שקע בחובות של עשרות אלפי זלוטי.

בשנת 1925 הקימו שני יהודים את חברת "בית לחם", שחילקה לנזקקים לחם וחלות לשבת. ב-1926 נוסד בשדלץ סניף של "טא"ז" – ארגון הבריאות היהודי בפולין, אשר טיפל בילדי בתי-הספר וקיים קייטנות בחופשת הקיץ. בשנת 1932 הועבר לפיקוחו גם בית-החולים היהודי והארגון רכש בעבורו ציוד ומכשור חדישים. תקציב בית-החולים מומן בידי "טא"ז" (כ-40%), הקהילה (30%) ורשויות העיר. גם בית הזקנים היהודי הורחב ונוסף לו בניין חדש, שנרכש בתרומתו של יהודי מקומי. באמצע שנות ה-30 הידרדר מצבו של המוסד ובשל קשיים תקציביים נבצר ממנו להעסיק צוות מטפלים מיומן קרובי החוסים פנו לארגונים בוארשה בבקשת סיוע כספי למוסד, אך מאמציהם לא הביאו לשיפור של ממש.

בראשית שנות ה-30 ירדה השפעתה של "אגודת ישראל" בהנהגת הקהילה. בבחירות של 1931 קיבלה האגודה" שלושה מנדטים בלבד, בעוד שהרשימה הציונית, רשימת בעלי-המלאכה ורשימת הבלתי-תלויים קיבלו ארבעה מנדטים כל אחד, ו"המזרחי" זכתה בשני מנדטים. ב-1936 נערכו הבחירות האחרונות לוועד הקהילה, שהונהגה בשנים אלה בידי יצחק נחום וויינטרויב. מתוצאות הבחירות ניכרה התחזקות של מפלגות הפועלים: הציונים קיבלו 3 נציגים, "אגודת ישראל" – 4, ה"בונד" – 3, "פועלי ציון שמאל" – 2 ו"המזרחי" ורשימת הקצבים – נציג אחד כל אחת. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 קיבלה הנהגת הקהילה החלטה להצטרף לחרם על סחורות גרמניות.