אחד הנושאים שנמצא בראש מעייניהם של חברי הועד הוא נושא בית העלמין היהודי בשדלץ, שמצבו בכי רע.

לאחרונה התקבלה זריקת עידוד מכיוון לא צפוי- הגב' אליסיה קושצ'יאן (Alicja Kościan), הסטוריונית תושבת העיר, בת אחיו של ההיסטוריון של העיר מזריץ'. אליסיה שמעה על ניקוי בית העלמין במזריץ' וכאשר נוצרה הזדמנות לניקוי בית העלמין בשדלצה שם היא מתגוררת, היא הצטרפה לקבוצה שעשתה זאת, והיא מספרת על כך במכתבה שבהמשך.

המכתב תורגם מאנגלית לעברית ע"י מר נפתלי ברזניאק, שהיה בין הישראלים שנפגשו עימה שם.

בשם כל יוצאי שדלץ אנו רוצים לומר תודה לאלו שפועלים ועושים, ולקוות שהפעילות תימשך בשרשרת שלא תיפסק לעולם.

ב 18.6.2008 הלכה לעולמה הגב' אווה (חוה) בר זאב, יו"ר ארגון יוצאי זמושץ', הסביבה ודורות ההמשך. אווה הקדישה 20 שנה מחייה לשיקום הזיכרון האישי-משפחתי-קהילתי של ניצולים וצאצאיהם, והלכה לעולמה בדמי ימיה.

דברים לזכרה מאת בלה פרוז'נסקי, יו"ר ארגון יוצאי שדלץ:

את אווה הכרתי לראשונה בחודש מרץ 2006, כשביקשתי לנסוע לטיול שורשים לשדלץ בפולין. אווה צירפה אותי לארגון זמושץ והסביבה וקישרה ביני ובין ישראל זילברשטיין (שריכז בזמנו את פעילות יוצאי שדליץ בישראל). במאמץ משותף הצלחנו לארגן טיול שורשים שכלל קבוצה של יוצאי שדלץ ביחד עם יוצאי זמושץ, בהדרכתו המסורה של חיים מזרחי ,בעלה של אהובה, דור שני ליוצאי זמושץ.
אווה עבורי שימשה מורת דרך. אשה פרפקציוניסטית, קפדנית, מאורגנת להפליא, שהצליחה- בין היתר- לדאוג שלא יחסר דבר בטיול (החל ממים מינרלים באוטובוס ועד למאווררים במלונות חסרי המזגנים).
כדוברת פולנית, הסכימה אווה ברצון לתרגם את כל המסמכים הנדרשים ולסייע לנו במשלוחי הפקסים ערב הנסיעה, לצורך תיאום המפגשים בשדלץ. כמו כן סייעה בידי כמה מחברי הקבוצה להכין את רשימת המסמכים המבוקשת מהארכיון, ושלחה אותם לשם טרם הנסיעה. ואכן- כשהגענו לארכיון- חיכו לנו חלק מאותם מסמכים, למרבה ההתרגשות והשמחה.
הטיול זכה להצלחה רבה. בעקבותיו נוצר קשר הדוק בין כמה חברים יוצאי שדלץ, שהחליטו לקחת דוגמא מאווה ומהארגון המופלא שהובילה בעקבותיה, וכך הוחלט על החייאתו- בכוחות מחודשים- של "ארגון יוצאי שדלץ", שאני נבחרתי לעמוד בראשו, ומאז הוא פועל ללא לאות, תוך קבלת השראה ודוגמא מ"אחיו הגדול"- ארגון יוצאי זמושץ, ולאחרונה אף נחנך אתר האינטרנט החדש שלנו, שבהקמתו למדנו הרבה מהאתר הקיים של זמושץ.
לאחר בחירת הועד המחודש והחייאת הארגון הוזמנה אווה למפגשים שונים שערכנו, ואכן כיבדה אותנו בנוכחותה.
לימים סיפרה לי אווה שהיא חולה, אך לא פירטה. יומיים לפני פטירתה יצרתי קשר עם מזכירתה עופרה, מבלי לדעת שזו האפשרות האחרונה שלי לשוחח עם אווה, ושיותר לא אוכל להתייעץ איתה באותם נושאים שהיו כה קרובים ללב שתינו- שימור הזיכרון והחייאת הקשר עם הדורות הבאים.

היא תחסר לי ולכולנו מאוד.

בוארשה מוקם עתה מוזיאון אשר יתעד את אלף שנות היסטוריה של יהדות פולין.

המוזיאון ייבנה על השטח שעליו עמד גטו ורשה, ליד האנדרטה למרד בגטו ובסמוך לתחנת הרכבת ממנה יצאו המשלוחים למחנות ההשמדה. המוזיאון יהיה מרכז חינוכי ומחקרי אשר ימחיש את ההיסטוריה באמצעים מולטימדיאליים ואינטראקטיביים.

התצוגה תהיה לפי נושאים ותמחיש 1,000 שנים של היסטוריה - החל בראשית הנוכחות היהודית בפולין דרך "תור הזהב" במאות ה-16 וה-17, תקופת מלחמת העולם השניה והשואה והתקופה שאחריה. כמו כן, יודגש המקום המרכזי שהיה ליהודי פולין בתנועה הציונית ובכל תחומי החיים בישראל.

המוזיאון יושלם ויפתח בשנת 2010. את אתר המוזיאון ניתן לראות כאן.