עד תחילת שנות השלושים של המאה ה-20 (תקופת העלייה החמישית של התנועה הציונית) לא נעשו שום ניסיונות לארגן את ציבור יוצאי שדלץ בארץ-ישראל. עם החמרת המצב הכלכלי של היהודים באירופה המזרחית, עקב משבר כלכלי חריף בכל העולם באותם ימים, נעשו  מאמצים לעזור ליהודי שדלץ שעלו ארצה. לשם זה נעשה רישום הניצולים היושבים בארץ, וב-2 במרץ 1933 הוקם "ארגון יוצאי שדלץ בארץ-ישראל".

בשנת 1970 הלך לעולמו יושב-הראש הראשון של ארגוננו, פישל דרומי (פופובסקי), והוא שבע פעילות ציבורית. את מקומות תפס סגנו, דוד בן-יוסף (פסובסקי), איש ציבור ועיתונאי.

בתחילת 1985 נבחר לתפקיד היו"ר אליעזר בר-חיים (ברנהולץ), איש ציבור ידוע. במשך תקופה קצרה הוא הצליח לארגן מחדש את הועד ולהוסיף על פעילותו. ביוזמתו הורחבה הפעילות החברתית, ומפגשים של יוצאי עירנו נערכו בתדירות גבוהה יותר. מלבד אזכרות שנתיות, נערכו מסיבות חנוכה ומסיבות יום-העצמאות.

בשנת 2000 התקיים סיור של יוצאי העיר בפולין, בראשם הרצל קווה, וחברי הועד- שוש רובינשטיין, מלכה סולומון, משה מילוא ושרה שראל. במסגרת הביקור חודש הקשר עם הנהלת העיר וראשה.

בשנים 2000-2004 נערכה אזכרה שנתית מדי חודש ספטמבר בבית ספר ביד אליהו, וכן נערכו סיורים ל"בית לוחמי הגטאות" ול"יד ושם".