עדותו של:

כותרת

תיאור

תמונה

עדות זו לקוחה מהספר "אבות מספרים שדלץ" והיא תרגום לעברית של חלקים מעדותו המפורטת והמלאה, המופיעה באידיש בספר ה"יזכור" (עמ' 626-673).

"אותו יום שישי, ה-1 בספטמבר 1939, היה שונה מכל  הימים. כל שדלץ כבר הרגישה שהאסון קרב והולך, אך איש לא שיער שלפנינו השמדה כוללת של היהודים. בשעות הבוקר המאוחרת הופיעו מטוסים בשמיים"

עדות זו לקוחה מהספר "אבות מספרים שדלץ", שהופק והוצא לאור ע"י ארגון יוצאי שדלץ בישראל.

"ב-1 בספטמבר 1939 נכבשה שדלץ על-ידי הגרמנים. הם באו מכיוון פרוסיה המזרחית, כבר בימים הראשונים של חודש אוקטובר החלו במלאכת הרצח: הם תפסו יהודים וגם לא-יהודים, ובמכות של קתות רובים ושל מקלות, ללא אוכל וללא טיפת מים, גירשו אותם, ברגל, לוונגרוב."

עדות זו לקוחה מהספר "אבות מספרים שדלץ". עדות זו היא תרגום לעברית של חלקים מעדותו המפורטת והמלאה, המופיעה באידיש בספר ה"יזכור" (עמ' 676-703).

"מוכה, חולה וקודח מחום הביאו אותי מכרים לבית-החולים. הבניין הכיל מסדרון, מטבח וחדר גדול. בחדר שבו שכבתי עמדו שלוש מיטות, ליד הקיר. ממול – כמה שקי קש, על האדמה החשופה. שכבו שם חולים בדיזנטריה, בטיפוס, בדלקת ריאות ובמחלות אחרות."

פרק זה, שלקוח מתוך "אבות מספרים שדליץ", מהווה תקציר של הספר "מתוך המפולת" (שלמה רוזן), שהופיע בהוצאת עם עובד (בסדרת – "מן המוקד") שנת תש"ד, 1944.

המקור באידיש נמצא בארכיון תנועת העבודה ע"ש לבון, בתל-אביב. העדות בעברית היא תרגום של חלקים מעדותו המלאה, המופיעה באידיש בספר ה"יזכור" (עמ' 617-625).

 עדות זו לקוחה מתוך הספר "אבות מספרים שדליץ".

"אמא שלי, נולדה ב-1915. את הזכרונות האלה כתבה בנובמבר 1942 בגטו שדלץ, לאחר שחזרה לשם מהמחבוא שבו הסתתרה תקופת-מה.

מחברת היומן נמצאת אצלי. את התרגום הזה עשה בזמנו חבר קיבוץ מעברות – אריה גלברט, מתוך העתק מודפס בפולנית, שקיבלתי לפני שהגיעה לידי המחברת המקורית. בידי גם תרגום לאנגלית, שנעשה היישר מהמקור." (רחל זונשיין)

עדות זו של אסיר בטרבלינקה לקוחה מהספר "אבות מספרים שדליץ", שהופק ויצא לאור ע"י ארגון יוצאי שדליץ.

היה בוקר סתווי חם. עבדתי על ערימה של מעילים, שהיה עלי לסדר בחבילות. הבטתי סביבי בזהירות כדי לגלות אם מתקרב איש אס.אס. חששתי להיתפס בטל מעבודה. מבין המעילים, שהגנו עלי מפני הקור, שלחתי מבט אל מגרש המשלוחים. הוא היה ריק לגמרי.

עדות זו לקוחה מתוך הספר שכתבה מינה שינפלד בערוב ימיה ובו היא מעלה את זכרונותיה מתקופות חייה השונות: "פרקי זכרונות (1916-1996)".

"הרכבת הארוכה נזדחלה לאטה כשקרונותיה עמוסים באנשים מפוחדים. רק חלק קטן של הצעירים הפולנים התלוצצו על חשבון הגרמנים והיהודים. מפעם לפעם עצרה הרכבת בגלל ההפצצות, והנסיעה ארכה כמעט יום שלם. כבר החשיך היום, ובראותי את בתי הכפר, ובאחדים מהם נקודות צהובות של נרות שבת מאירים בחלונות, נזכרתי שליל שבת היום."

עדות זו הינה הפרק הראשון בספרו של נח לסמן, "חמישים קילומטר מטרבלינקה".

"הרובע היהודי שהוקם בשדלצה נסגר הרמטית כבר בנובמבר 1941. מאז יכלו לצאת ממנו רק קבוצות פועלים שהועסקו בעבודת כפייה מחוץ לגיטו. הם היו יוצאים השכם בבוקר ושבים מאוחר בערב. בשעת העבודה שמרו עליהם, שלא יבואו במגע עם האוכלוסייה הפולנית, לא יקנו מאומה ולא יעבירו מצרכים לגיטו."

דוד גיורא (גורה) הוא יליד שדליץ, שבחר להעלות את זכרונותיו מתקופת המלחמה ואחריה בשירים מפרי עטו.