The Jews in Siedlce 1850-1945

The Jews in Siedlce 1850-1945

Edward Kopówka Translation of Żydzi w Siedlcach 1850–1945 JewishJen Inc., 2009

תזה מתפרשת על פני 11 פרקים. הפרק הראשון, "שדלץ והיהודים עד סוף המאה ה-19" מציג את העקבות המוקדמים של הישוב היהודי בשדלץ כמו גם את התפתחותן של קהילה פולנית וקהילה יהודית בעיר. הפרק השני, "החיים החברתיים והפוליטיים של היהודים בשלדץ בראשית המאה ה-20", מתאר את מורכבותו של המצב הפוליטי-כלכלי בתקופה זו. הפרק השלישי, "הפוגרום ב-1906", כולל מידע על הפוגרום שפרסומו עורר תגובות רבות בפולין ומחוצה לה.

הפרק הבא אחריו, "התעוררות חברתית ופוליטית בין 1915 ל-1920", דורש הסבר מפורט יותר. עם סיומו של הכיבוש הרוסי בשדלץ, עברה העיר לשליטתן של יחידות צבא גרמניות, ומיד החלה אצל יהודי העיר פריחה של חיים פוליטיים. הגרמנים לא התנגדו לפעילויות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות שבכל מקרה היו תחת פיקוחם, והיהודים ניצלו את הרגע ההיסטורי הזה, שהתמשך בפעילויות יהודיות מקומיות עד לפלישה הבולשביקית ב-1920. ההתעוררות הפוליטית של הפולנים עדיין התעכבה והחלה רק ב-1918 כשנוסדה המדינה הפולנית, אם כי כמה אירועים פוליטיים חסרי תקדים התרחשו בכל זאת מעט קודם לכן, ואחד מהם היה מצעד ה-3 במאי 1916. הפרק הזה מדגים את העובדה שהמהלכים ההיסטוריים התקופתיים של הפולנים לא תמיד חפפו את אלה של היהודים.

הפרק החמישי, "שאיפות פוליטיות של היהודים בין 1918 ל-1939", מציג תיאור מדויק של כל המפלגות היהודיות שהתגבשו בעיר. הפרק השישי, "השיטה החינוכית", כולל רשימה של בתי ספר ומורים בעלי שני מאפיינים, כמו שפת ההוראה וסוג בית הספר (חילוני או דתי). שפת ההוראה שנבחרה עבור הילד בבית הספר העידה בדרך כלל על תפיסת העולם של הוריו ועל עמדותיהם החברתיות והפוליטיות. הפרק השביעי, "אגודות של תרבות וחינוך, בריאות ורווחה", מציג בהרחבה ארגונים שונים ומעורבותם בחיים החברתיים בעיר. הפרק הבא, "מִנְהַל-עצמי פנימי ועיתונות", מביא מידע על הקהילה היהודית ועל עיתונים שונים שניתן היה להשיג בעיר. הפרק התשיעי, "ארגונים לעזרה-עצמית", מביא את תולדותיהם של האיגודים הקואופרטיביים של הסוחרים ואת תחומי פעילותם.

הפרק הבא עוסק בהשמדת היהודים, ומתאר את הקמת הגטו, את גבולותיו, את התנאים התברואתיים והסניטריים ואת רמות התמותה שהיו בו. התיאור מגובה ברשימה של מחנות עבודה בהם נוצלו היהודים בעבודה פיזית מפרכת עד אובדן הכוחות. הפרק האחרון, "לאחר המלחמה", מתמקד במאמצים הכושלים להחיות את הקהילה היהודית ועוסק בהיעלמותן של עדויות פיזיות על נוכחות היהודים בשלדץ במשך ארבע מאות שנה.

לתזה נספחים כמה פרקים חיצוניים ובהם מקורות שטרם צוטטו עד כה בהיסטוריוגרפיה הפולנית (ריאיון עם הוברט פוך, ושיחה עם פריץ הופט), וחומרים ספרותיים, במיוחד הסיפורים הקצרים מאת ברכה כהאן, המתארים את האווירה שהייתה בעיר, ומציירים דמויות של יהודים שחיו בה. התזה כוללת גם טבלאות אחדות המציגות את מספר האזרחים היהודים שחיו בעיר בתקופות שונות, וכמו כן נספחות לעבודה רשימות שסופקו על ידי ארגונים יהודיים שונים, ובהן דוחות חודשיים ושנתיים שנעשו בין השנים 1934 ל-1938. קריאת הרשימות הללו מלמדת על מספר הפגישות והאספות שהתקיימו בעיר ועל מספר החברים שהשתתפו בהן. הנספחים האחרונים שחשיבותם רבה ביותר הם התצלומים המשלימים את התזה. תצלומים ייחודיים אלה מציגים מציאות שאיננה קיימת עוד ובשל כך הוחלט לכלול רבים מהם בעבודה זו.

המחבר מבקש לציין בתודה את יצחק הלבר המנוח, שאיתו הוא נפגש פעמים רבות ואשר היה עבורו מקור למידע רב ערך. לאחר מותו של הלבר ז"ל נרתמה אלמנתו, מריה הלבר, וסייעה למחבר כשתרגמה עבורו לפולנית טקסטים כתובים ביידיש. בנם, מיכאל הלבר, גם הוא סיפק למחבר פיסות מידע ומקורות אחדים באנגלית ובעברית.

מקורות נוספים למידע ולהשראה בכתיבת עבודה זו הם יהודים שבעבר חיו בשלדץ ואשר חיים כיום במקומות שונים בעולם, איתם נוצר קשר באמצעות הדואר ודרך האינטרנט. המחבר מבקש להודות לרניה פנצר, איזַבֵּל צימרמן, הלן הרמן ואברהם גומא, שהם דור שני ואפילו דור שלישי של קשרי משפחה לשלדץ, ואשר שלחו לו תצלומים ומידע שנכללו בעבודה זו.

תודות מיוחדות מביע המחבר למנחה שלו, פרופסור סופיה קירה רוליץ, שעל פי הכרתו, בזכות שיתוף הפעולה הפורה איתה מוצגת התזה הזאת במתכונתה הנוכחית.

 Online Edition:

http://www.jewishgen.org/yizkor/Siedlce3/Siedlce3.html