בשנת 1915, כאשר החלה התעוררות לאומית-פוליטית בקרב הנוער היהודי, היא לא פסחה גם על הנוער הדתי בשדלץ, ועל הנוער החסידי בכלל זה.
היוזם הראשי של תנועת הנוער החסידי היה שלום יעלען, בן תורה וירא שמים, בנו של משה מוכר ספרים, שבביתו העני לא נמצאו תנאים מתאימים ללימוד. יעלען, ועמו אהרון נלקנבוים, לייב רוטביין ופסח רוזן, עיבדו תכנית לארגון דתי-תרבותי בשם "תבונה". הארגון אמור היה להרחיב דעת ויראת ה'. בשנת 1917 הוא סגר את שעריו.
באותה עת, כבר התקיים בשדלץ חוג מצומצם של "צעירי-מזרחי", ביניהם הרב קלמן פרנקל ויואל קאמייניץ. בשנת 1918, לאחר הפרעות באוקראינה, משהחל הרעיון הלאומי לחדור גם לשורות "תבונה", נערכו בארגון במשך ארב ע שבתות בזו אחר זו אסיפות חברים שיוחדו לנושא "לאומיות ודת". יותר מ-30 חברים הביעו את דעתם, והחליטו ברוב קולות להצטרף – לאחר שנתיים של פעילות – לתנועת "מזרחי".
עתה הקימו בשדלץ "צעירי-מזרחי" סניף של ממש, לוועד הראשון שלו נבחרו: ד' זוסמן, י' אייבשיץ, ג"מ' קארפין, י' זליקוביץ', י' פאלשפאן י' קאמייניץ ואנוכי.
אופייה הלאומי הפוליטי התיר לתנועה כח פעולה נרחב, ומשימתו הראשונה של הועד הטרי הייתה להפיץ ולהסביר את מצע "מזרחי" בין אנשי המעמד הבינוני, במיוחד בחוגים חסידיים. עם התבססות הסניף שלנו יצאו חברי הועד המקומי של "צעירי-מזרחי" ונסעו למקוב, לסוקולוב ומזריץ', להקים סניפים של התנועה גם שם.
בין פעולותיהם הבולטות הקימו חברי "צעירי -מזרחי" מטבח זול, שנועד לסייע לאוכלוסייה היהודית הנזקקת. המטבח הוקם בביתו של ש"מ מייליש ברחוב אוגרודובה 22. לא פעם הביעה הנציגה הפולנית, גב' ד"ר ריטל, את שביעות רצונה מהסדר ששרר בו ומניהול החשבונות המדויק של מאזנו.
בתחילת 1919 נערכה בשדלץ מועצה מחוזית של התנועה. עירנו נקבעה כמרכז המחוז. בין ההחלטות החשובות שנתקבלו במועצת "צעירי-מזרחי" הוסכם שישי לייסד את תנועת "בנות-מזרחי". סניף זה בשדלץ מנה כ-60 חברות, ביניהן פעילות נמרצות כפרידה נוסבוים, דינה הרשל, שרה רדזינסקי, שרה סלוויאטיצקה ומלכה סרבניק.
באותו זמן נוסד בשדלץ גן-ילדים ושמו "בית-מחסה ליתומים" ע"ש הר ב ריינס. הגן הוקם בחצר ביתה של גב' בארג ברחוב אוגרודובה 24. הועד המשותף של צעירי-מזרחי" ובנותיו דאג לפעילותו התקינה. הפעילים התקינו בו שולחנות וכסאות קטנים מעוצבים וצבועים יפה, ודאגו לצעצועים לכ-40 הילדים שהתחנכו שם. המחנכת פייגה לוורטובסקי (לימים-מרדיקס), העניקה להם חינוך מעולה לפי שיטת פרבל.
יש לציין את הקמתו – בשנת 1920 – של ה"חדר" בשם "תורה ודעת", ברחוב שנקביץ' 8, בראש "החדר" עמדו: אפרים צלניק, אייזנברג, אלטר אייזנברג, א"ד גוטסדינר, מוניש רידל ואחרים.
תנועת "מזרחי" הבוגרת גילתה פעילות רק לקראת הבחירות. גם אז היו אלה "צעירי-מזרחי" שביצעו את כל העבודות החשובות והבטיחו ש"מזרחי" תסיים את הליך הבחירות בצורה מכובדת.