אות חיים אחרון למשפחת סטבקובסקי

זה אות החיים האחרון אשר הגיע לארץ מהוריה של סימה (סימקה) סטבקובסקי, באמצעות הצלב האדום.

סימה, אשר עלתה לארץ ב- 1936, נשארה יחידה מכל משפחתה. הוריה, יעקב ואסתר סטבקובסקי וארבע אחיותיה, חיה, איטה, טובה ופולה, כולם ניספו.

מדבריו של מר יואב שחם, מוסר המכתב ובנה של סימקה סטבקובסקי:

לפי "המכתב" הזה, הם היו כולם ביחד בגטו שדלץ. אבל, אנחנו לא יודעים כיצד מצאו את מותם. האם מתו ממחלה, נורו בעת אחת האקציות או הובלו לטרבלינקה עם חיסול הגטו בקיץ 1942.

על הדף הקדמי מופיעות שתי חותמות: האחת, 22 או 27 בינואר 1940. השנייה, חותמת פולנית, 28 CZER. 1940 (אני לא יודע פולנית, אולי מישהו יודע איזה חודש זה Czer?)

בדף האחורי החותמת היא באנגלית,   2 ספטמבר 1940. כאמור, אני לא יודע פולנית ואני מסוגל לקרוא ולהבין מהתשובה שלהם בצד האחורי של הדף, רק את השמות החתומים על המכתב: Jankiel, Estera, Chaja, Ita, Tauba, Pola. 

בצד הקדמי הכתובת שלהם בשדלץ: רחוב פולבסקייגו 60 (כיום כותבים זאת: Pulaskiego) והכתובת של הורי בתל אביב באותה עת (רח' מלצ'ט 17).

זה הסיפור.  יותר הורי לא שמעו מהם דבר. למען האמת, אני לא יודע איך התנהל באותה תקופה קשר המכתבים. האם הביאו מכתב עם דף ממוען מראש למשרדי הצלב האדום בתל אביב, משם זה נסע לז'נבה ומשם הגיע איך שהוא לשדלץ? איך עשה המכתב את הדרך חזרה? באתר מופיעה גלויה מהיודנראט לארגון העולמי היהודי בשוויץ. מכאן אני מסיק שכל הזמן היו קשרי דואר בין הגטו ושוויץ. אבל, איך בדיוק הקשרים האלה פעלו, אני לא יודע. יהיה מעניין אם מי שהוא מהניצולים שהיו בגטו באותה תקופה יוכלו לספר איך קוימו הקשרים עם העולם שמחוץ לגטו. ואיזה קשרים בכלל היו.