מיד עם כינונה של פולין העצמאית, החל ה"בונד" לארגן את הפועלים היהודיים בשדלץ. "הבונד" הקים את האיגודים המקצועיים, שקבעו מרכזם ברחוב וארשה 14, את אגודת "צוקונפט" – עתיד – ברחוב דלוגה 20, בית-ילדים, צרכנייה קואופרטיבית וספרייה. בראש הסניף בעיר עמדו: משה אלטשולר, יעקב פישמן, דוד ניימרק (אשר לימים היגר לאמריקה), אברהם סלושני ושאלקה זברוביץ. בהנהגתם הפך ה"בונד" לתנועה המונית. גם ארגון הנוער, שעוד נשא אז את השם "ארגון נוער סוציאל-דמוקרטי 'עתיד' בפולין", צמח והתפתח וכבר מנה 500 חברים. הארגון נוהל בידי: יחזקאל לובנלינרמן, דוד קופרנט (שכעבור זמן היגר לאמריקה), סאנה וויינשלבוים ואלטר נאוצ'יטל (שהיגר לארגנטינה).
כל המוסדות הללו, שהוקמו בעמל רב ועשו עבודה ענפה, מקצועית ותרבותית, נהרסו בעת המלחמה בין פולין לרוסיה בשנת 1920. הפעילים היהודיים של שדלץ הוגלו למחנה הריכוז דומבינה, בקרבת קרקוב. הם שבו לפעול לאחר המלחמה, כאשר חיי הציבור היהודיים התעוררו מחדש, אולם אז כבר לא נהנה ה"בונד" מן האולמות הגדולים והיפים. האיגודים המקצועיים התמקמו ברחוב פיינקנה 7, ועל-אף השכנות עם בית-הכנסת של חסידי גור נשמר שלום בית בין אלה לאלה. שבו והוקמו איגוד הצרכנים והספריי ה על שם ו' מעדעם, ונוספו מוסדות חדשים: פינת הפועל, מועדון הספורט "מארגענשטערן" – כוכב השחר – ו"יוגנטבונד צוקונפט" – "נוער הבונד – עתיד:. תנועת נוער זו משכה אליה בני נוער בן הפינות הנידחות ביותר של שדלץ, והם חשו בה כבביתם השני. ענף נפרד של ארגון הנוער היה ה"סקיף" – אגודת הילדים הסוציאליסטית, ועל זו נמנו גילאי שתים עשרה ומעלה, רובם תלמידים.
פעילות ה"בונד" הכתה שורשים עמוקים בקרב פועליה היהודיים של שדלץ, האיגוד המקצועי הכללי בהנהגת התנועה צמח לכוח, שהסדיר את שכר העבודה ואת שעות העבודה במפעלי ההנעלה ובמאפיות. לפני מלחמת פולין-רוסיה הוא מנה 1,000 חברים בוגרים. הצעירים פעלו בסקציות משלהם – ויעקב פישמן כיהן כמזכיר האיגוד.
המלחמה הפולנית-רוסית, הטרור שהפעיל לאחר מכן השלטון הפולני הריאקציוני, המשבר הכלכלי ועמו קיפוח בעלי-המקצוע היהודיים, והוויכוחים האידיאולוגיים בין אנשי התנועה, כל אלה הרסו את האיגוד המקצועי בשדלץ. פעיליו החשובים של ה"בונד" המקומי עברו לערים אחרות. אולם בסופו של דבר, מצאו המפלגות היהודיות שפה מקצועית משותפת, ומפעלים כלכליים שונים הופעלו בהצלחה.
בשנת 1927, נבחרו למועצה העירייה, שני חברי ה"בונד": בנימין קראמז' ורחל בארג. בעקבות ההבנה שהושגה שם בין הפ.פ.ס., ה"בונד" ו"פועלי-ציון", שהיוו רוב סוציאליסטי בעיריה, הועברו החלטות על סיוע מטעם העירייה לבתי-ספר יהודיים ועל עזרה סוציאלית ליהודים נזקקים. הפ.פ.ס. וה"בונד" יצאו בדרך-כלל, להפגנות משותפות מדי אחד במאי.
גם בקופת-החולים ייצגו שניים את ה"בונד": יוסף רוזנזומן ויעקב יצחק לייבמן, שהיה מזכירו הוותיק של איגוד פועלי התחבורה בשדלץ.
בשנת 1933 זכה ה"בונד" במקום השני בבחירות להנהלת הקהילה. לארבעת המקומות במועצת הקהילה נבחרו: יוסף רוזנזומן, בנימין קראמז', יוסף בארג ויעקב יצחק לייבמן.
בשנת 1931 קיבל ה"בונד" לאחריותו את בית-הספר העממי היהודי בשדלץ, שהיה שייך קודם ל"פולקיסטים".
אכן, ה"בונד" בשדלץ פעל ללא הפסקה, ותפס מקום כבוד בחיי הציבור והעבודה בעיר, עד שפלשו אליה המרצחים הגרמנים.