נולדה ב-12.4.1915 בשדליץ לאב רוקח ולאם עקרת בית. הייתה חברת ילדות של אירנה זבצקה ושל ציפה יבלון.
למדה בבית הספר הגבוה למסחר בוארשה ואחרי הלימודים קיבלה עבודה בארגון כלכלי גדול בתור מבקרת.
על אף שאביה היה חבר המפלגה הלאומית-דמוקרטית (שתמכה בגלוי בהגבלת דרכם של היהודים בפולין והקטנת השפעתם בכלכלה) ואמה קתולית אדוקה, מאז שהייתה צעירה גילתה זופיה מודעות חברתית גבוהה והושפעה מרעיונות הסוציאליזם. כאשר למדה באוניברסיטה של וארשה דרשו הלאומנים הפולנים לעשות הפרדה בין הסטודנטים הפולנים ליהודים. זופיה, ביחד עם עוד חברה, הלכה לשבת בגוש של הסטודנטים היהודים ואף הגישה מחאה על ההפרדה לדיקן האוניברסיטה. זה לא עזר וההפרדה נשארה בעינה.
זופיה לא הופתעה כאשר פרצה המלחמה.
בשנת 1938 היא שהתה בשבדיה בשליחות מטעם הארגון בו עבדה וכבר אז היא ראתה זרמים של פליטים מגיעים מאוסטריה ומצ'כוסלובקיה והבינה מה עומד להתרחש.
היא חזרה לפולין לפני פרוץ המלחמה וכאשר כבשו הגרמנים את פולין ואסרו על קיום הלימודים במדינה, היא הקימה בית ספר מחתרתי שם לימדה ילדים מכיתה א' עד י"ב. [ראוי לציין שהגרמנים אסרו על כל מסגרת של לימודים החל מכיתה ז' בעוד שבכיתות א' עד ו' הם הכתיבו את התוכן ושלטו בכל חומר הלימודים].
קצת אחרי שרחל זונשיין הגיעה לביתה של אירנה זבצקה, הצטרפה זופיה לטיפול בילדה הקטנה והייתה לוקחת אותה לבתי הספר בהם לימדה, בדרך כלל באזורים הכפריים של מחוז לובלין. בגלל שבתי הספר היו מחתרתיים, נאלצה זופיה לעבור מקום מעת לעת ורחל איתה כל הזמן.
בתמונה נראית סופיה (משמאל) כשבידיה רחל, ועימן סבינה זבדזקה, סטפאנק (אחיינה של סבינה וחבר הילדות הקרוב של רחל) ואימו-כריסטינה, בתמונה האחרונה שצולמה לפני עלייתה של רחל ארצה.
עם תום המלחמה ניהלה זופיה התכתבות עם שמעון יבלון, אחי אמה של רחל, שעלה לארץ ישראל לפני המלחמה, ובשנת 1946 שלחה אליו את רחל בת ה-5.
בגלל איסור הבריטים לעלות לארץ ישראל, עברה רחל במשך שנתיים דרך בתי ילדים בפולין ובצרפת עד שהגיעה למדינת ישראל, שבועות ספורים לאחר הכרזת העצמאות.
זופיה התחתנה ונולדו לה שתי בנות, אחת מהן עברה לגור בקנדה והשנייה גרה בוארשה. בשנת 1985 הוענק לזופיה אולשקובסקה-גלזר תואר חסידת אומות עולם. היא נפטרה בחורף 2007 בגיל 92 וחצי.