מרד בטרבלינקה

שמואל וילנברג נולד ב 1923 בעיר צ'נסטוחוב שבפולין ובזמן המלחמה (באוקטובר 1942) נשלח לטרבלינקה.

בטרבלינקה נרצחו שתי אחיותיו- איטה ותמרה, אבל הוא עצמו הועבר לחלק המחנה שטיפל בתעשיית ההוצאה להורג ומיון חפצי הנרצחים, וכך הוא השתתף במרד בטרבלינקה. המרד הזה במחנה השמדה קפדני הוא אחת הפעולות ההירואיות ביותר בתולדות ההתנגדות היהודית לנאצים.

אחרי שהובל לטרבלינקה ונבחר להיות אחד היהודים שיעבדו בתעשיית המוות, מתאר שמואל דמות בלתי צפויה במקצת שהיתה איתו בטרבלינקה: כומר. זה היה כומר פרוטסטנטי ממוצא יהודי, שכמובן העובדה שהיה כומר לא עזרה לו והוא נשלח כיהודי לטרבלינקה. הכומר השתתף במרד, ושמואל, אחרי שהוא מתאר איך האסירים השיגו נשק, ואיך הם החלו לירות, מתאר גם תמונה כזאת: "הכומר תפס אותי ומשכני לעבר השער. רצנו מעץ לעץ וירינו, כך הגענו לערימת העצים שחטבנו קודם לכן. תוך כדי ירי התמוטט הכומר, כדור פגע ברגלו, והוא נפל לרגלי ערימת העצים. קפצתי אליו ומבטינו נפגשו. לא היה בעיניו פחד, רק מישאלה ובקשה. שפתיו החיוורות רעדו והוא התחנן: 'קצאפ, תיגמור אותי, בשם זה שאינך מאמין בו'".

שמואל הוא גם פסל, ואת ספרו מלווים צילומי פסלים שלו, ביניהם גם פסלים של המרד בטרבלינקה. ארבעה מפסליה ברונזה פרי יצירתו, שפוסלו בהשראת זכרונותיו וסיוטיו ממחנה ההשמדה טרבלינקה, ניצבים בחדר הכניסה של "בית זיכרון לשואה ולגבורה",  בביתם של יעקב ואירנה וודיסלבסקי שברחוב הנחשונים 44 בעיר אריאל.  את גלריית הפסלים היפיפיים של שמואל אפשר לראות כאן.

חלק מזכרונותיו ("שדלץ בלהבות") מופיעים בספר "אבות מספרים שדלץ" וכן באתר זה, במסגרת "עדויות ניצולים".