טוראי שלמה רוזן ז"ל מ.א 173339
בן לחנה ונפתלי
נולד בפולין
ט"ו באדר ב' תרע"ט , 17/03/1919
נפל בקרב
ד' באייר תש"ח , 13/05/1948
שרת בחיל הקשר
יחידה: חבר כפר עציון
מקום נפילה: המנזר הגרמני-כפרר עציון
נקבר בירושלים – הר הרצל
קורות חיים:
בן נפתלי וחנה. נולד בתאריך ט"ו באדר ב' תרע"ט (17.3.1919) בעיר שדליץ אשר בפולין. אמו מתה עליו בצעירותו. למד בבית-ספר עממי ובתלמוד-תורה. בעודו נער התחיל לעבוד. בגיל צעיר נתגלו בו ניצני כשרון ספרותי. מאמריו הראשונים פורסמו בעתון-קיר של "השומר הדתי" בשדליץ. היה פעיל בחיי הקן של "השומר הדתי" והרבה להשתתף במושבות-קיץ ובטיולים. בשנת 1937 יצא להכשרה לקבוצת "ראשית" שבז'ילונקה על יד ווארשה, התכונן לעלייה ב'. בינתיים פרצה מלחמת-העולם (את תקופת-חייו זו הוא מתאר בספרו "מתוך המפולת" אשר הופיע בהוצאת "עם עובד" בתל-אביב). שלמה הצליח לעבור בגניבה את הגבול ולהגיע לווילנה. שם הצטרף למחנה החלוצי. הצטרף להכשרה בקלינובה על-יד קובנה. שימש זמן-מה כשליח המחנה החלוצי הדתי בליטא לשם העברת נוער לווילנה, פעולה שהייתה כרוכה בסכנות רבות. בספטמבר 1941 זכה להגיע ארצה דרך רוסיה, יפאן, סין, סינגפור, הודו-סין, דרום-אפריקה וכו'.בארץ הצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר-פינס, עבד בפרדסי כרכור וביער בחדרה. נקלט יפה בחברה ובעבודה. בשנת 1942 נשא לאשה את חברתו מההכשרה. באביב 1943 היה בין ראשוני העולים לכפר-עציון. עבד שם כאחראי לעבודת המטע והשתלם במקצוע זה. בכפר-עציון היה פעיל בחיי החברה והתרבות ובארגון מסעות, שתיארם ברשימותיו ובשיריו. פירסם מאמרים בעתונות על חיי המתנחלים בהרים. היה חבר וועדת החברים של כפר-עציון. בתקופת המצור והקרבות בגוש שימש כקשר במשדר. עד הרגע האחרון לא עזב את משמרתו. בימי-ההתקפה האחרונים. בקרב האחרון, בימים ג'-ד' באייר , עבד במכשיר הקשר בחדר המפקדה במקלט שבמנזר הגרמני. עלה פעמים מספר על הגג כדי לתקן את האנטנה שנפגעה מכדורי האוייב, אף כי הדבר היה כרוך בסכנת נפשות. בלילה השתתף בהתייעצות החברים עם יעקב אלטמן, מפקד הגוש. בפרוץ האוייב לשערי הכפר ב-ד' באייר תש"ח (13.5.1948) הודיעו הקשרים על כך לירושלים, פוצצו את המכשיר ושרפו את המסמכים. כוחות האוייב ניסו לחדור למקלט-מקום בו הייתה המפקדה וגם תחנת-השידור, ומשנוכחו לדעת שלא יצליחו בכך – פוצצו את בניין המנזר הגרמני אשר הריסותיו כיסו את המקלט על מגיניו.שלמה נפל תחת הריסות המנזר הגרמני. ביום כ"ב במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים. הניח אשה ובת.
תולדות חייו:
בן חנה ונפתלי, נולד ביום ט"ו באדר ב' תרע"ט (17.3.1919) בעיר שדלץ, פולין. בצעירותו נתייתם מאמו. שלמה למד בבית-ספר יסודי ובתלמוד-תורה ובעודו נער התחיל לעבוד. כבר בגיל צעיר התגלו ניצני כשרונו הספרותי. מאמריו הראשונים פורסמו בעיתון- קיר של תנועת "השומר הדתי" בשדלץ, שאליה הצטרף. היה פעיל בחיי הקן של "השומר הדתי" והירבה להשתתף במושבות-קיץ ובטיולים. בשנת 1937 יצא להכשרה לקבוצת "ראשית" ליד ווארשה והתכונן לעלות ארצה, אך בינתיים פרצה מלחמת-העולם השנייה. שלמה הצליח לעבור בגניבה את הגבול ולהגיע לווילנה, שם הצטרף למחנה החלוצי. זמן-מה שימש כשליח המחנה החלוצי הדתי בליטא ועסק בהעברת נוער לווילנה, פעולה שהיתה כרוכה בסכנות רבות. בספטמבר 1941 זכה להגיע ארצה כשהוא עושה את דרכו דרך רוסיה, יפן, סין, סינגפור, הודו-סין, דרום-אפריקה וכו'. בארץ הצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר פינס, עבד בפרדסי כרכור וביער בחדרה. בשנת 1942 נשא לאישה את חברתו מההכשרה ובאביב 1943 היה בין ראשוני העולים להתיישבות בכפר עציון. שלמה עבד כאחראי לעבודת המטע והשתלם במקצוע זה. כן היה פעיל בחיי החברה והתרבות ובארגון מסעות, שתיארם ברשימותיו ובשיריו. הוא פירסם מאמרים בעיתונות על חיי המתנחלים בהרים. היה חבר ועדת החברים של כפר עציון.
בתקופת המצור והקרבות בגוש שימש כקשר ועד הרגע האחרון לא עזב את משמרתו. בימי- ההתקפה האחרונים תיקן פעמים אחדות, תוך סכנת נפשות, את האנטנה של מכשיר הקשר שנפגעה. כשאזלה כל תקווה להחזיק מעמד בכפר הרס את המשדר ונפל עם חבריו בנפול כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). כוחות האויב ניסו לחדור למקלט שבו מוקמו המפקדה ותחנת-השידור, וכשנוכחו לדעת שלא יצליחו בכך – פוצצו את בניין המנזר הגרמני אשר הריסותיו כיסו את המקלט על מגיניו. השאיר אישה, רחל, ובת.
ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר, עם שאר חללי הגוש, למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
את אשר עבר עליו בתקופת מלחמת-העולם השנייה, הוא מתאר בספרו "מתוך המפולת", אשר יצא לאור בהוצאת "עם-עובד", תל-אביב.