איננו יודעים במדויק מתי בא ר' משה הרש לשדלץ. ידוע לנו שכיהן כרב העיר לפני ר' אליעזר שלום פייטריקובר, וכי טרם בואו לשדלץ הוא שימש כרב של סוקולוב. בשדלץ היה ר' משה הרש, גם מגיד. בכל שבת נשא דרשה לפני הציבור ובימי השבוע נתן שיעור לבחורים צעירים. הוא היה למדן גדול, מחבר של ספרים רבים: דרוש על התורה כולה, והגהות על ש"ס ועל ארבעת חלקי "שולחן ערוך". כל אלה נותרו בכת יד, אך עלו באש באחת השריפות, שפקדו את העיר. שרד רק "מר"ם צבי", אשר פורסם בסיוע בנו, ר' ברוך מרדזין, שגם כתב לו הקדמה. אך גם מספר זה נמצאים בימינו עותקים בודדים בלבד.
מספרים שבפסח הראשון לבואו של ר' משה הרש לשדלץ הוא הורה לבשל במטבחו כופתאות-קניידלעך, ולהציבן על אדן החלון, כדי שהכל יראו. בכך רצה להוכיח כי הלכת "מצה שרויה", אשר החסידים באותו הזמן ראו כאיסור, איננה הלכה למשה מסיני, ולמען עונג החג מותר לבשל קניידלעך.
ר' משה הרש היה אב לארבעה בנים ושתי בנות. למרות שהיה מתנגד, הוא היה מקובל גדול ובקיא מאוד בספרי קבלה. לעתים היה צם משבת לשבת, קם כל לילה בחצות, טובל במקווה ועורך תיקון חצות. לעת זקנתו, כאשר חש שגופו נחלש וראייתו אינה כשהייתה, התפטר ר' משה הרש מן הרבנות. במקומו נתקבל כרב ר' אליעזר שלום.
ר' משה הרש נפטר בשנת תרי"ח (1858). קברו עמד זמן רב מוזנח, ללא מצבה של ממש.
כעבור שנים, כאשר נפטר ר' ישראל סיני זיידנצווייג, שהיה קרוב של ר' משה הרש, קברו אותו ליד קברו של הרב. בניו של ר' ישראל סיני העמידו מצבה כפולה על שני קברים.