דוד בן-יוסף (פסובסקי) 1988-1909

נולד בסלונים. בשנות השלושים עברה משפחתו לשדלץ לאחר שאב המשפחה, ר' יוסף, קיבל משרה של חזן ראשי בבית-הכנסת הגדול בעיר. עד מהרה התאקלמה המשפחה בסביבה החדשה, ודוד, יחד עם משפחתו, נרתם לפעילות ציבורית רחבה. הוא היה בין מארגני "החלוץ" בשדלץ, ושימש מזכיר התנועה בגליל פודלאשקה.

בשנת 1932 החליט החזן יוסף פסובסקי לעלות לארץ הקודש יחד עם כל משפחתו  ציונית, והשתקע בירושלים. דוד לא הסתפק בזה, עבר לתל-אביב – מרכז הפעילות העברית, התיישב בה ושם הקים משפחה. הוא התחיל בפעילותו הציבורית בשורות ה"הגנה" (עד יום מותו היה חבר בארגון ותיקי ה"הגנה") והוציא לאור ביטאון חדש של הארגון. במקביל הועמד בראש מייסדי ארגון עממי של הסוחרים בארץ-ישראל, והיה למזכירו הכללי. ובמפלגה – היה ציר לוועידת מפא"י ומועמד לכנסת הרביעית והחמישית ברשימתה.

עם הקמת המדינה כיהן בן-יוסף כמנהל האגף לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, שם עזר רבות לחיילים במציאת עתידם בארץ. בשנות החמישים לקח חלק פעיל בהקמת ארגון יוצאי שדלץ בישראל, ובמשך שנים רבות כיהן כיושב-ראש השני שלו. הוא דאג להרחבת פעילותו של הארגון ופיתח קשרים עם קהילות יוצאי שדלץ בכל העולם. באמצע שנות השבעים הקדיש את כל מרצו להקמת מצבת-זיכרון לקהילת שדלץ, גייס תרומות ולא נח ולא שקט עד להקמתה של המצבה בבית-הקברות האזורי בחולון.

כשנתיים לפני מותו, מחלתו הממושכת החמירה. הוא זימן ישיבה של הועד בביתו, הודיע על התפטרותו והבטיח להמשיך ולתרום לעידוד פעולות הועד בתור חבר רגיל, במיוחד בשטח הפובליציסטיקה.

בסוף 1988 גברה עליו המחלה, ופתיל חייו כבה. הוא נטמן בבית העלמין בחולון.

מספר עדויות שכתב מופיעות באתר זה: "קבוצת חובבי שפת עבר", "פועלים עבריים", "תנועות הנוער החלוציות בשדלץ".