כל הפוסטים בזכרונות מהבית בשדלץ

מי ימנה את השמחות, ובעיקר את החתונות בהן נוכחתי עם הורי. חתונה של הימים ההם, אינה דומה כלל ובעיקר לחתונה בזמננו. ראשית, רוב החתונות התקיימו בעקבות שידוכים שסוכמו בין הורי החתן והכלה, ומיעוטן כפי שנקרא בעקבות אהבה. בחור שהכיר בחורה, לא הייתה עבורו מושג של "חברה", אלא הם כונו מחזר או מחזרת. בשלב שבו הגיעו […]

החדר הראשון של רב אשר מתי התחלתי ללכת לחדר? זה כנראה היה בגיל שלוש לבין ארבע. איזה הורים לא רצו שילדם ידע להתפלל או לפחות לדעת את ברכת קריאת שמע. כך שכל ילד יהודי (ואפשר לכנות זאת פשוט תינוק של בין כבן) גם אני התחלתי ללמוד בחדר המפורסם של אשר מלמד. החדר של רבי אשר […]

בדרך כלל יהודי מברך על היין ביום שישי בערב. אני לא ידעתי זאת. ידעתי רק שיין שותים לארבע כוסות בליל הסדר, או שהחזן בבית הכנסת הגדול עושה זאת. אבא כמובן היה מברך על החלות ואני כילד גדול אחריו. סעודת ליל שישי הייתה סטנדרטית כברוב הבתים היהודיים. דגים ממולאים בטעם הפולני המיוחד, מתוקים ומפולפלים. את החלה […]

  נולדתי בשדליץ  – עיר בת 40 אלף תושבים במרכז פולין, בין ורשה לבריסק, מרחק של כ-100 ק"מ מוורשה. מרביתם של תושבי עירי היו יהודים שגרו במרכז העיר, ומ יעוטם פולנים, שבתיהם היו בפריפריה – בפרברים. היהודים הטביעו את חותמם והשליטו את סיגנונם בחוצות העיר ושדליץ היתה עיר יהודית. ההולך ברחובות העיר הבחין מיד בלבוש היהודי, […]

יוסף פינקלמן: סמטת העיזים   סמטת העיזים הייתה אחת הסמטאות הקטנות בעיר שדלץ. כולה בעלת צביון יהודי, אך למרות זאת ואף על פי כן היא חיה ונשמה עשרים וארבע שעות ביום כאילו הייתה רחוב ראשי בעיבורו של כרך. הרעש והמהומה לא פסקו אפילו לרגע. אם אלו סבלים יהודיים, עם החבלים סביב למתנים, או חוטבי עצים […]