חיי הקהילה

עד שנת 1926 קראו למשרד הקהילה היהודית בשדלץ "דאס דאזאר שטיבל" – ביתן הנהלת הקהילה. שם זה אכן הלם את מצב הקהי לה באותה עת.

מרדכי צאנין (1 באפריל 1906 – 4 בפברואר 2009) היה בלשן וסופר יידיש, מילונאי ועיתונאי, ומנהיג תרבותי של היידיש בישראל. מחבר המילון הגדול יידיש-עברית-יידיש, מייסדו ועורכו

עדות זו ערוכה מתוך ספרו של יצחק כספי, מגילת פרעות שדלץ בשנת 1906. על שנת היווסדה של שדלץ כיישוב, ועל מהותו של השם שדלץ שנועד

אמרו חז"ל: "חן המקום על יושביו", רוצה לומר: מיושביו יכול אתה להכיר את חן המקום. ואני בבואי לתאר את מה שראיתי ומצאתי בשדלץ עירי, כפי

רבים מצעירי שדלץ למדו בישיבות מפורסמות בחו"ל, אך גם מי שנשאר בעיר יכול היה למצוא לעצמו מקום כלבבו לעסוק בתורה. על יד בית-הכנסת הגדול נמצא

אחרי הפוגרום הנורא, שעשו הרוסים בשנת 1905 ביהודי שדלץ, עזבו את העיר רבים מבניה. היו שעקרו למחוזות אחרים, והיו שיצאו את פולין ושמו פניהם לארצות-הברית,

כשחזרתי מישיבת לידה בן ט"ז ומחצה התחילו אבי מורי ז"ל והסבים שלי: ר' אליעזר ארי' פלוצניק ע"ה אבי אמא ור' אפרים גרשסנקורן ע"ה אבי אבא,

בית-חולים יהודי, אמנם ברמה נמוכה מאוד, היה קיים בשדלץ בעבר, אולי עוד לפני המאה ה-19. הוא נמצא באזור שבו, ב-1890, נבנה בית-החולים החדש – בין

בשנת 1923 נוסד בשדלץ, ביוזמתו של כותב שורות אלה, סניף של אירגון "טא'ז" האגודה לשמירת בריאותם של היהודים. תקציב הסניף התבסס על מסי החברים כ-800

בשנים 1931-1923, שבהן עסקתי בפעילות ציבורית, לא הייתה שדלץ עיר תעשייה של ממש, אך פעלו בה מאות בתי-מלאכה, שעסקו בתעשייה זעירה של עבודת כפיים ופרנסו

האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, ש. טשרניחובסקי שבחה של יהדות פולין אינו כשבחה של יהדות ליטא – בגדולי התורה והיראה, גם לא כשבח יהדות גרמניה