כל הפוסטים בחיי הקהילה

האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, ש. טשרניחובסקי שבחה של יהדות פולין אינו כשבחה של יהדות ליטא – בגדולי התורה והיראה, גם לא כשבח יהדות גרמניה – בשפע התרבות וכשרון המעשה, ואף לא כזה של יהדות גליציה – באנשי מדינה ובעלי-תריסין, אלא ברוח התמימות הגדולה, ברוח הקדושה שגבלה באצילות, עד כמה שיכולים גלות וניכר להזדהות עם […]

בשנים 1931-1923, שבהן עסקתי בפעילות ציבורית, לא הייתה שדלץ עיר תעשייה של ממש, אך פעלו בה מאות בתי-מלאכה, שעסקו בתעשייה זעירה של עבודת כפיים ופרנסו כ-3,500 משפחות יהודיות. האיגודים המקצועיים מנו כ-2,000 חברים ובהם אחוז גבוה של יהודים, שחיו לא מהלוואה בריבית, לא ממסחר ולא מ"עסקי-אוויר", אלא קיימו בגופם ובידיהם את הפסוק "בזיעת אפיך תאכל […]

בשנת 1923 נוסד בשדלץ, ביוזמתו של כותב שורות אלה, סניף של אירגון "טא'ז" האגודה לשמירת בריאותם של היהודים. תקציב הסניף התבסס על מסי החברים כ-800 איש בערך, ונעזר בהכנסות מאירועים, ומסיוע של הקהילה היהודית המקומית ושל המרכז בוארשה. בראש הסניף המקומי עמדתי, כאמור, אנוכי; לצדי פעלו: יהושע אקרמן, ס' הלברשטט, ד"ר לבל, יוסף אלברג, ד"ר […]

בית-חולים יהודי, אמנם ברמה נמוכה מאוד, היה קיים בשדלץ בעבר, אולי עוד לפני המאה ה-19. הוא נמצא באזור שבו, ב-1890, נבנה בית-החולים החדש – בין בית-העלמין ורחוב פיינקנה מצד אחד, וכיכר השוק והגן-העירוני מהצד השני, בקרבת "הסמטאות". לפי סדרי השלטון דאז עמדה בראש הקהילה היהודית הנהלה של כמה מנכבדי העיר, וכל אחד מהם שימש במשך […]

כשחזרתי מישיבת לידה בן ט"ז ומחצה התחילו אבי מורי ז"ל והסבים שלי: ר' אליעזר ארי' פלוצניק ע"ה אבי אמא ור' אפרים גרשסנקורן ע"ה אבי אבא, שניהם חסידים מפורסמים – לדאוג לתקנתי להשיאני אשה.  מבין הנכבדות שדברו בי, נראה בעיניהם ביותר שידוך שהציעו לי משדליץ. את חותני, הקדוש ר' יצחק וינברג ע"ה, לא הכרתי, הוא נהרג […]

אחרי הפוגרום הנורא, שעשו הרוסים בשנת 1905 ביהודי שדלץ, עזבו את העיר רבים מבניה. היו שעקרו למחוזות אחרים, והיו שיצאו את פולין ושמו פניהם לארצות-הברית, קנדה וגם לדרום אפריקה. בין אלה היה מרדכי רוזנבך, אשר הקים מפעל משגשג לטבק בדורבן אשר בדרום אפריקה, ותרם כספים רבים לאוניברסיטה העברית בירושלים ולישיבות בארץ-ישראל. עלייתם של בני שדלץ […]

רבים מצעירי שדלץ למדו בישיבות מפורסמות בחו"ל, אך גם מי שנשאר בעיר יכול היה למצוא לעצמו מקום כלבבו לעסוק בתורה. על יד בית-הכנסת הגדול נמצא בית כנסת של החייטים; ברחוב דלוגה שכן בית-כנסת ושמו פטרבורגר שטיבל, והקצבים פקדו את בית-המדרש שלהם ברחוב האטליזים. מלבד בתי-החסידים – שטיבלעך – לחסידי גור, סקרנבייץ', אלכסנדר, אמשינוב, פוריסוב, ביאלה […]

אמרו חז"ל: "חן המקום על יושביו", רוצה לומר: מיושביו יכול אתה להכיר את חן המקום. ואני בבואי לתאר את מה שראיתי ומצאתי בשדלץ עירי, כפי יכולתי והלך רוחי ובהתאם להשקפותי, אספר על "המזרחי", אשר הייתי אחד ממייסדיו. אתאר תחילה לפני הקורא את דמותם של רבני העיר, לומדיה עסקניה, סוחריה וחסידיה. מספרים כי בתקופת הוויכוח בין […]

עדות זו ערוכה מתוך ספרו של יצחק כספי, מגילת פרעות שדלץ בשנת 1906. על שנת היווסדה של שדלץ כיישוב, ועל מהותו של השם שדלץ שנועד לעיר זו – קיימות דעות וסברות שונות. לראשונה נזכרת שדלץ בשנת 1448 במסמך רשמי – בקודקס הדיפלומטי של פולין הקטנה – אכן, הפרטים הנקובים שם קלושים הם. יש לשער שהישוב […]

מרדכי צאנין (1 באפריל 1906 – 4 בפברואר 2009) היה בלשן וסופר יידיש, מילונאי ועיתונאי, ומנהיג תרבותי של היידיש בישראל. מחבר המילון הגדול יידיש-עברית-יידיש, מייסדו ועורכו של העיתון "לעצטע נייעס". אחר תום המלחמה, בסוף שנת 1945 יצא צאנין לסיור בן שנה בפולין ובמהלכו שלח מאמרים ליומון היידי "פארווערטס" בניו יורק. במאמריו דיווח על חורבנן של כמאה […]

עד שנת 1926 קראו למשרד הקהילה היהודית בשדלץ "דאס דאזאר שטיבל" – ביתן הנהלת הקהילה. שם זה אכן הלם את מצב הקהי לה באותה עת. המראה החיצוני של המקום ומעמדם של ה"דוזורים" (נציגי הקהילה הנבחרים) היו כמו ב"שטיבל" (בית-כנסת קטן של חסידים). היה זה חדר ארוך וצר. בקצהו, ליד הדלת, ישב ר' יצחק טננבוים. הרבי […]