חינוך ותרבות

העדות לקוחה מהספר "אבות מספרים שדלץ", שהופק והוצא לאור ע"י ארגון יוצאי שדלץ בישראל. באוקטובר 1915, חודשיים בלבד לאחר שהגרמנים כבשו את שדלץ, נפתח בעיר

לא אשא קינה ולא אעורר רפאים: הייתכן שצמד חמד זה, לוי ויוסף, אינם? ויהושע, מלך השלווה והתקווה, הכי לא ינער מעליו במחי יד אחד את

ב-13 באוגוסט 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, כבשו הגרמנים את שדלץ. אין להשוות את הגרמנים של תקופה זו לאלה של מלחמת העולם השנייה. כניסת

מקובלת הסברה, שפתיחת בית-הספר הראשון של "תרבות" מציינת את ראשיתה של מערכת החינוך העברי בשדלץ. אולם, כפי שהוזכר בפרק אחר, בית-ספר עברי כבר היה קיים

את השם קבוצת "חובבי שפת עבר" בחרה לעצמה קבוצת נערים ונערות בני 17-16, שארגנו לעצמם קורסי-ערב לעברית בבית-הספר הפרטי של ר' עקיבא גולדפרב, ברחוב וארשה

את שנות נעורי המאושרות עשיתי בשדלץ, שאליה באתי מוארשה בשנת 1909 כדי ללמוד בגימנסיה. היהודים "נשמו" עדיין את הפוגרום, שעשו בהם צבאות הצאר בגמר המהפכה

בדצמבר 1911 הופיע בשדלץ כתב-עת מודפס ראשון, "שעדלעצער ווארט" – דברה של שדלץ, חוברת קטנה וצנומה בגודל של סידור קטן. היתה זו תופעה נדירה, באותה

בעת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם הראשונה, היו בשדלץ רק שני מוסדות תרבות יהודיים: הספרייה האידית והברה "יידישע קונסט" – אמנות אידיש. הספרייה חלה את דרכה