כל הפוסטים בתולדותיה של שדליץ

דברים אלו, המתאר ביקור בשדלץ לאחר המלחמה, לקוחים מספרו של מ. צאנין, "תל עולם: מסע על פני 100 קהילות נחרבות". מיהודי שדלץ ניצלו מתי מספר. מעטים ביותר ניצלו מטרבלינקה. אלמלא יצאו אז חלק מהיהודים עם הצבא האדום מי יודע אם היו נשארים אחרי החורבן מאה יהודים מבין 18 אלף חברי הקהילה. כמו בכל ערי פולין […]

ב-22 באוגוסט 1942, שבת, ט' באלול תש"ב, בחצי הלילה הקיפו את הגטו גרמנים, אוקראינים ושוטרים פולניים. בבוקר גורשו כל היהודים לעבר בית-העלמין הישן ליד בית-הכנסת. שם נערכה סלקציה, שהפרידה בין בעלי כושר עבודה לבין האחרים. במשולש הרחובות סוקולוב, אוסלנוביצ'ה וטארגובה נוצר "הגטו הקטן", ואליו הועברו כ-500 יהודים. כ-1,500 נוספים נכנסו אליו בגניבה. בבית-העלמין נרצחו ביריות […]

באפריל 1940 ביצעו הגרמנים רישום של כל הגברים היהודיים בגילאי 16 עד 60, ובנובמבר 1940 בוצע מפקד אוכלוסין לאותם רחובות בהם היה רוב יהודי. בתוך גבולות העיר שדלץ סומנו שני רבעים: רובע I כלל את הרחובות: "1 במאי" (כיום Swirskiego), הרחובות Orzeszkowej, Kochanowskiego, Stary Rynek (כיום Bohaterow Getta), רחוב Browarna, Jatkowa (כיום Czerwonego Krzyza), רחוב […]

שדלץ נכבשה ע"י החיילים הגרמנים ב 11 באוקטובר 1939. טרם מלחה"ע II היו כמחצית מ 30,000 תושבי העיר יהודים. ימים אחדים לאחר הכיבוש הנאצי, ב 15 בנובמבר 1939, הם החלו לעצור יהודים. לאחר שכינסו אותם בכלא, הצעידו אותם למחרת היום לווגרו (Wegrow). שם- במהלך הלילה הצליחו כ 50 מהם לברוח מכיכר השוק, בהם גם הרשל […]

בשנים 1925-1924 פרצה מחלוקת בין הקהילה היהודית לבין רשויות העיר בעניין חינוך הילדים היהודיים. במגמה להגביר את הפולניזציה בחינוך ולצמצם את היקפו של החינוך היהודי, פוטרו במספר בתי-ספר מורים יהודיים ממשרותיהם והוחלפו בפולנים. היו אלה בתי-ספר ממלכתיים מסוג "שבסובקה", שבהם התקיימו לימודים במשך חמישה ימים בשבוע (הם הושבתו בשבת וביום א'), ולמדו בהם בעיקר יהודים. […]

בשנות ה-30 התחזקה בקרב האיגודים המקצועיים השפעת ה"בונד" על חשבון המפלגה הקומוניסטית. בתקופה זו נתרבו במיוחד אצל פועלי המחט המאבקים הפנימיים בין תומכי ה"בונד" לבין תומכי "פועלי ציון שמאל". לאחר מותו של המנהיג סלושני, ניסו פעילי ה"בונד" להשתלט על הארגון. המחלוקת הסתיימה בפילוג – איגוד אחד של פועלים ושוליות, שמנה 400 חברים, היה נתון להשפעת […]

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם לא חלו שינויים מהותיים בתעסוקת יהודי שדלץ, לבד מהתפתחות מספר תחומים חדשים. התחרות עם האיגודים המקצועיים הפולניים דחקה את היהודים מענף הבנייה, אפילו בימי תנופת הבנייה הגדולה שפקדה את העיר, בראשית שנות ה-20, כמעט לא נמצא בה פועל בניין יהודי אחד (על פי נתונים מ- 1924). לעומת זאת. היה ליהודים […]

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, כשלגיונות פולניים התארגנו למאבק על עצמאות פולין בהנהגתו של פילסודסקי, הצטרפו גם מתנדבים יהודיים משדלץ לאחד הלגיונות האלה, שנוסד בנובמבר 1917 באוסטרוב ובקומרוב. מנהיג הקבוצה היהודית, זלמן פרייליך, נפל בשבי הגרמנים יחד עם לוחמים פולניים, צעיר יהודי נוסף, משה רוזנבלט, היה בין לוחמי פילסודסקי שנכנסו ללומז'ה והשתלטו עליה מיד עם […]

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, חנתה בשדלץ המפקדה הצבאית הרוסית של האזור ובראשה הגנרל דניאלוב. הרוסים עמדו לגרש את היהודים, שכן היה זה אזור קרבות. הודות להתערבותם של אישי ציבור יהודיים הם חזרו בהם מכוונתם. באוגוסט 1915 נסוגו הרוסים משדלץ, לא לפני שבזזו בגסות בתי עסק של יהודים. במקומם נכנס לעיר הצבא הגרמני. כיבוש שדלץ ביבי […]

שנים מעטות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הסתמנה נהירה גדול של יהודים אל העיר שדלץ המתפתחת והמשגשגת במקום התפתח במיוחד ענף הבנייה, לא מעט עקב השריפות התכופות והצורך לשקם בתים, ולעיתים רבעים שלמים, שהיו למאכולת אש. בשנת 1902 ניסו פועלי הבניין היהודיים להתארגן באיגוד מקצועי משלהם, אבל נתקלו בהתנגדות עמיתיהם הפולניים, שדרשו מהם להצטרף לאיגוד […]

על פי מקורות כנסייתיים ישבו יהודים בשדלץ כבר בשנת 1577. בגזירות ת"ח ות"ט (1649-1648) נכחדה הקהילה כליל בידי כנופיותיו של חמיילניצקי, אף שכרוניקות מן הזמן ההוא אינן מזכירות את יהודי שדלץ בין הקורבנות. מסופר בהן שמספר קהילות באזור הזה חרבו, אבל לא צוינו שמותיהן. מניחים, שקהילת שדלץ הייתה אחת מהן. בשנת 1798 התירה בעלת העיר, […]

על ראשיתו של היישוב קיימות שתי גרסאות. על פי האחת הוקמה שדלץ בסוף המאה ה-13 בידי מתיישבים מאזור ליטא יחד עם יוצאי סוקולוב ולוקוב. בתקופה זו היה האזור נתון למתקפות חוזרות ונשנות של שבטי הידז'ווינגים, שפלשו מערבות ליטא למזרח פולין, ומלך פולין, בולסלאב "הביישן", נאלץ לנהל נגדם מלחמות בלתי-פוסקות. על פי הגרסה השנייה הקימו את […]