טיפוסים ודמויות

ר' מאניס חי בעיר עוד לפני שכיהן כאן הרב ר' אליעזר שלום פייטריקובר, שנקרא כך על שום שמאוחר יותר נעשה רב בפייטריקוב. בית-הכנסת העירוני היה

ר' אליעזר שלום היה עסקן ציבור מסור ונאמן. בהסכמת הדוזורים שכיהנו בימיו – ר' מאיר ניסן נוסבוים, ר' גדליה זלצמן ור' נתן זילברצווייג, הוא הקים

אחת המשפחות היהודיות הראשונות, שכבר במחצית השנייה של המאה ה-18 החלה למלא תפקיד חשוב בשדלץ, הייתה משפחת גרינברג. לימים התרחבה והייתה למשפחה ענפה מאוד. אבי

יצחק אייזיק בא לשדלץ מקורצ'וב, עיירה ליד אוטבוצק. הוא היה למדן גדול וירא שמים, הצטיין בהרבה מעלות טובות והיה רודף צדקה, ומלבד זאת, ידע לכתוב

איננו יודעים במדויק מתי בא ר' משה הרש לשדלץ. ידוע לנו שכיהן כרב העיר לפני ר' אליעזר שלום פייטריקובר, וכי טרם בואו לשדלץ הוא שימש

בעת שבשדלץ פעל המגיד ר' מאניס, שימש ר' מאיר ניסן נוסבוים כ"פרנס החודש". הוא אחד משלושת הדוזורים שהנהיגו את הקהילה, כל אחד במשך חודש אחד.

לאחר המגיד ר' מאניס, נעשה ר' ישראלקלה, בערך בשנת תר"ח, למגיד בעיר. ר' ישראלקלה, שכתב חיבורים רבים, בא לשדלץ מוונגרוב, יחד עם ר' יצחק גולדמן,

ר' מתתיהו היה אחד משרידי הדור הישן, מחסידי קוצק הזקנים ומהלמדנים הספורים בשדלץ. הוא היה אדם בעל שכל חריף וזיכרון חד, זכר הרבה סיפורים משדלץ

בי"ב מנחם אב, תשי"א – יום התכנס הקונגרס הציוני בירושלים בירת מדינת ישראל, הסתלק מאתנו החזן דשדליץ, ר' יוסף דב פסובסקי. בירושלים החרדית רכש לו

חזקה עלי תביעת חברים להעלות כמה קוים לזכרו של לוי גוטגלד, חבר ורע, שלא זכה לראות בהגשמה ואשר נספה בגולה בידי הצר הצורר. כשלושים וחמש

הסיפור שאני עומד לספר לכם כאן, כסיפורים רבים אחרים על שדלץ של פעם, לא נרשם, לצערנו, בשום פנקס. הוא סופר בפי זקנים, שהעבירו את הסיפור

הייתה אצלנו משפחה, שקראו לה "השדים". לא היו אלה אנשים רשעים או רעים, שדלץ פחדה מהם. להיפך, הם היו אנשים שקטים מאוד. את הכינויים הם

מתי מעט לאנשים, ובעיקר נשים נזקקו לשרותיו של אש. מה פירוש לשירותיו? היום מקובל שאשה יכולה לקנות עוגה מוכנה לפי בחירתה וטעמה. במגדנייה של אש,

ברחוב פילסודסקיגו  שכנה חנות של משפחת בעגאגון. מה מכרו בחנות זו? דברי תפירה וכל מה שכרוך לנושא החייטות והגלנטריה. פרנסה הם הוציאו בכבוד רב, כי

את חנה (או חנקה) קראמאזש הכרתי עוד לפני שאבי התחיל לעבוד אצל אביה במתפרה, כי חנקה פשוט למדה איתי באותה הכיתה, כך שמבחינה זו, אם

לאמי היה בן דוד ושמו מרדכי. מרדכי זה היה בנו של אברהם, אחיו של סבי שמואל יבקוביץ. מרדכי זה היה נשוי לאשה בשם רחל, אותה

נולד בשדלץ בשנת 1913, למשפחה ענייה. הוא למד בבית-הספר "תרבות". לאחר מות אביו, והוא בן 12, נאלץ להפסיק את לימודיו ועבר עם משפחתו ל וארשה.

נולד בשדלץ, בן יחיד לאביו החייט, שהיה ירא שמים וחלם כל ימיו על ארץ-ישראל. יהודה היה יפה-תואר, שחור עיניים ובעל בלורית של שיער מסולסל. מילדותו