כל הפוסטים בטיפוסים ודמויות

נולד בשדלץ, בן יחיד לאביו החייט, שהיה ירא שמים וחלם כל ימיו על ארץ-ישראל. יהודה היה יפה-תואר, שחור עיניים ובעל בלורית של שיער מסולסל. מילדותו ספג מהוריו סיפורים על גיבורי תל-חי והגליל. בבית-הספר "תרבות", שם למד, הפגין כישורים מיוחדים בציור ובזמרה, הצטיין גם כמארגן אירועים אמנותיים וערבי תרבות. היה אחד החברים הפעילים ביותר בקן "גורדוניה" […]

נולד בשדלץ בשנת 1913, למשפחה ענייה. הוא למד בבית-הספר "תרבות". לאחר מות אביו, והוא בן 12, נאלץ להפסיק את לימודיו ועבר עם משפחתו ל וארשה. החל לעבוד בבית-חרושת לזכוכית ובמשכורתו תמך באמו ובאחותו הצעירה. הוא המשיך בלימוד עצמי בתנועת "החלוץ הצעיר", שהיה מחבריה הראשונים מאז מלאו לו 13. בכל ערב חופשי, לאחר העבודה הקשה, היה […]

לאמי היה בן דוד ושמו מרדכי. מרדכי זה היה בנו של אברהם, אחיו של סבי שמואל יבקוביץ. מרדכי זה היה נשוי לאשה בשם רחל, אותה הכירו בעיר כרחל התופרת (באידיש רחל די שנאדארקע).לרחל ולמרדכי היו שני בנים. הבכור שמו יעקב והאחד דוד (כשם שאני נקראתי על שמו של הסבא דוד לייב). רחל ובניה התגוררו בבית […]

את חנה (או חנקה) קראמאזש הכרתי עוד לפני שאבי התחיל לעבוד אצל אביה במתפרה, כי חנקה פשוט למדה איתי באותה הכיתה, כך שמבחינה זו, אם ברצוני לכתוב על חנקה, הרי חייב אני להתמקד על כל הנושאים הקשורים במשפחה זו. אבי שעבד שנים רבות לפני כן אצל וולוול (וולף- זאב) אורלובסקי, נאלץ לעזוב שם את העבודה, […]

ברחוב פילסודסקיגו  שכנה חנות של משפחת בעגאגון. מה מכרו בחנות זו? דברי תפירה וכל מה שכרוך לנושא החייטות והגלנטריה. פרנסה הם הוציאו בכבוד רב, כי הייתה זו חנות די מרווחת בממדים של אותה התקופה. בימים ב' ו – ו' כשהיה מתקיים השוק בעירנו, המתה החנות מרוב בני אדם. רוב הקונים היו כפריים שבאו העירה לרגל […]

מתי מעט לאנשים, ובעיקר נשים נזקקו לשרותיו של אש. מה פירוש לשירותיו? היום מקובל שאשה יכולה לקנות עוגה מוכנה לפי בחירתה וטעמה. במגדנייה של אש, ששכנה בפינת הרחוב פילסקיגו וקילינסקיגו, מול המגדל של השעון העירוני, יכולת להשיג פרוסות עוגות ששום באלבוסטע ראויה לשמה לא הייתה מסוגלת להכין. מה גם שעוגותיה של אש היו על טהרת […]

הייתה אצלנו משפחה, שקראו לה "השדים". לא היו אלה אנשים רשעים או רעים, שדלץ פחדה מהם. להיפך, הם היו אנשים שקטים מאוד. את הכינויים הם קיבלו מאחד מאבות-אבותיהם, שהיה מעורב במקרה מוזר ומשונה. שמו של האיש היה פשוט – יוסל. יוסל האופה. הייתה לו מאפייה וחנות של עוגיות ושל חלות לאיכרים, באמצע כיכר השוק. בימי […]

הסיפור שאני עומד לספר לכם כאן, כסיפורים רבים אחרים על שדלץ של פעם, לא נרשם, לצערנו, בשום פנקס. הוא סופר בפי זקנים, שהעבירו את הסיפור הזה מדור לדור. וכך היה. מיד לאחר המרד של שנת 1863, בכפר וימישלי שליד שדלץ, גר יהודי ושמו יצחק-יוסל. אדם פשוט והגון, שהחזיק בחכירה את הטחנה המקומית בכפר. ויהי היום, […]

חזקה עלי תביעת חברים להעלות כמה קוים לזכרו של לוי גוטגלד, חבר ורע, שלא זכה לראות בהגשמה ואשר נספה בגולה בידי הצר הצורר. כשלושים וחמש שנים עברו מאש נפגשנו לראשונה. תקופה קצרה בלבד היינו בצוותא, ואחריה נפרדו דרכינו. אלא שתקופה זו מיוחדת במינה הייתה; גם כשלעצמה וגם בחיינו, ואותותיה לא נמחו. זמן קצר לאחר פרוץ […]

בי"ב מנחם אב, תשי"א – יום התכנס הקונגרס הציוני בירושלים בירת מדינת ישראל, הסתלק מאתנו החזן דשדליץ, ר' יוסף דב פסובסקי. בירושלים החרדית רכש לו אהדה ומקום כבוד. עד כה טרם התאוששו ידידים ומכרים מפטירתו. אכן, מאז פטירתו של החזן הנודע, ר' בצלאל האודיסאי, בירושלים לפני למעלה משישים שנה, נשאר המקום ריק מחזנים ותיקים, בעלי […]

ר' מתתיהו היה אחד משרידי הדור הישן, מחסידי קוצק הזקנים ומהלמדנים הספורים בשדלץ. הוא היה אדם בעל שכל חריף וזיכרון חד, זכר הרבה סיפורים משדלץ של פעם, מאז ימי המרד. מי שביקש לדעת מה קרה באותם זמנים, לא היה לו אל מי לפנות אלא אל ר' מתתיהו, וזכה בשיחה מעניינת, שכולה דברי חידוד למדניים ומשלים […]

לאחר המגיד ר' מאניס, נעשה ר' ישראלקלה, בערך בשנת תר"ח, למגיד בעיר. ר' ישראלקלה, שכתב חיבורים רבים, בא לשדלץ מוונגרוב, יחד עם ר' יצחק גולדמן, שהתיישב בעיר ושימש אצל המגיד כמזכיר וככתבן, תמורת שלושה גרושים לגליון. אותו ר' יצחק גולמן שהיה רצף במקצועו הצטיין בישיבה שניהל ר' ישראלקלה. שם הוכיח עצמו כיהודי בן-תורה, שישב ולמד […]

בעת שבשדלץ פעל המגיד ר' מאניס, שימש ר' מאיר ניסן נוסבוים כ"פרנס החודש". הוא אחד משלושת הדוזורים שהנהיגו את הקהילה, כל אחד במשך חודש אחד. מאיר ניסן נוסבוים היה אדם משכיל, ידע היטב עברית ופולנית (תרגם לפולנית את הספר "בחינת עולם"), היה למדן גדול וכל יום למד עם החברה ש"ס. לפרנסתו עשה כקבלן, והחזיק גם […]

איננו יודעים במדויק מתי בא ר' משה הרש לשדלץ. ידוע לנו שכיהן כרב העיר לפני ר' אליעזר שלום פייטריקובר, וכי טרם בואו לשדלץ הוא שימש כרב של סוקולוב. בשדלץ היה ר' משה הרש, גם מגיד. בכל שבת נשא דרשה לפני הציבור ובימי השבוע נתן שיעור לבחורים צעירים. הוא היה למדן גדול, מחבר של ספרים רבים: […]

יצחק אייזיק בא לשדלץ מקורצ'וב, עיירה ליד אוטבוצק. הוא היה למדן גדול וירא שמים, הצטיין בהרבה מעלות טובות והיה רודף צדקה, ומלבד זאת, ידע לכתוב יפה בעברית ובפולנית. כיוון שישב כל חייו על התורה ועל העבודה, לא יכול היה להתעסק בענייני פרנסה ואת המסחר ניהלה אשתו. לר' יצחק אייזיק היתה חנות לממכר צבעים, אלא שבאותה […]

אחת המשפחות היהודיות הראשונות, שכבר במחצית השנייה של המאה ה-18 החלה למלא תפקיד חשוב בשדלץ, הייתה משפחת גרינברג. לימים התרחבה והייתה למשפחה ענפה מאוד. אבי המשפחה הראשון היה ר' חיים גרינברג, שכבר באותה עת היה עתיר נכסים. ברשותו היו בתים ומגרשים רבים בשדלץ, שכמובן לימים, עברו בירושה לבני משפחתו. בארכיון של שדלץ נמצאת הצוואה של […]

ר' אליעזר שלום היה עסקן ציבור מסור ונאמן. בהסכמת הדוזורים שכיהנו בימיו – ר' מאיר ניסן נוסבוים, ר' גדליה זלצמן ור' נתן זילברצווייג, הוא הקים קרן לפדיון שבויים. הקרן נועדה לעשות לשחרור יהודים ממאסר. בעצה אחת הם קבעו תשלום אגרה על מכירת שמרים ומלח, שהייתה נמסרת בחכירה. החוכר היה משלם סכום מסוים לטובת הקהיל, ועל […]

ר' מאניס חי בעיר עוד לפני שכיהן כאן הרב ר' אליעזר שלום פייטריקובר, שנקרא כך על שום שמאוחר יותר נעשה רב בפייטריקוב. בית-הכנסת העירוני היה אז בנוי מעץ. בית-המדרש לעומת זאת, כבר היה בנוי לבנים ועמד במקום שכיום נמצא משרד הקהילה. בבית-המדרש הזה בילה יומם ולילה המגיד העירוני דאז, ר' מאניס. הוא היה למדן מובהק, […]